בחודשים יולי- אוגוסט 2004 התקיימה חפירה ארכיאולוגית מדגמית במדרון המערבי של צפת, בעקבות בקשה להכשיר שטח לבניה. המקורות ההיסטוריים מהמאות 15-14 מעידים על קיומה של שכונה מערבית בעיר צפת ושמה אל-ווטא.
המדרון תלול מאוד (25°) והעבודה בוצעה בארבעה מפלסים על המדרון, שטחים A-D. בחפירה נמצאו שרידי בניה מהתקופה הממלוכית, בהם הובחנו ארבע שכבות:
שכבה IV: נמצאו שרידים דלים של קירות מתחת לקירות משכבה III. אמנם, לא ניתן לעמוד על תוכנית הבניה, אך שרידים אלה הם עדות חשובה לראשית הבניה במדרון.
שכבה III: לשכבה זו מיוחסים שרידי בניה רבים המעידים על בניה צפופה במדרון. על רצפת אחד החדרים, נתגלתה קופה עשויה חרס מנופצת ובתוכה 127 מטבעות. ביניהן מטבעות ממלוכיים, ונציאניים ומטבעות ארמניים שהוטבעו מחדש על ידי הממלוכים.
המאוחרות ביניהן הן מהשנים 1342-1339. בכל שטחי החפירה נמצאה כמות גדולה של שברי כלי חרס שנעשו בארץ וכלים שיובאו מארצות שונות, המתוארכים למאות 14 – 15.ההרס והחורבן נמצאו בכל מבני שכבה זו, הקירות התמוטטו ונטו הצידה. האירוע התרחש בפתאומיות. צירופם של ממצאים אלה בשטח המצומצם שנבדק, מלמדים שהוא נגרם בעקבות רעידת אדמה חזקה. לאחר ההרס והחורבן המקום לא נושב מחדש.
שכבה II ו- I גם הן מהתקופה הממלוכית ושייכות לפעילות חקלאים והצטברות סחף. תוצאות החפירות מעידות על בניה נרחבת וצפופה במדרון המערבי של צפת בתקופה הממלוכית.
המכלול החומרי שנמצא הינו עשיר מאוד ומעיד על אורח החיים העירוני של תושבי השכונה ועל הקשרים שהיו להם עם ארצות רחוקות. היו אלה תושבים עירוניים אמידים שיכלו להרשות לעצמם לרכוש כלים מיובאים מארצות רחוקות.
חשיבותם של ממצאים אלה למחקר התקופה הממלוכית היא רבה. מכיוון שהפעילות האנושית במדרון המערבי מראשיתה ועד לנטישתה הסופית ארעה בתקופה הממלוכית והיא בבחינת כפסולה של זמן שלא הופרעה מפעילות קדומה או מאוחרת יותר, חשובים ממצאי החפירה ללימוד מפורט של התרבות החומרית בתקופה הממלוכית. בעזרת המטבעות ניתן יהיה גם להגיע לתאריכים מדויקים יותר של מכלולי התקופה. כמו כן ממצאי החפירה עשויים להרים תרומה חשובה למחקר רעידות אדמה בצפת.