שופטי בית המשפט העליון דחו היום את עתירת סוחרי העתיקות
 שביקשו לבטל תקנות לניהול מצאי העתיקות

 
לדברי אמיר גנור, מנהל היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות: "הפסיקה תאפשר הגנה טובה יותר
 על אוצרות התרבות של הארץ מביזה וסחר לא חוקי"

היום (ב') הגיע לסיומו תהליך שינוי תקנות ממושך שהחל ברשות העתיקות בשנת 2012. בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, דחה עתירה של 15 סוחרי עתיקות מורשים, שעתרו כנגד המדינה ורשות העתיקות בבקשה לבטל את תקנות ניהול המצאי שנכנסו לתוקף בשנה זו. זאת, לאחר תהליך תיקון תקנות ממושך שהחל ביוזמת רשות העתיקות ושרת התרבות והספורט, משרד המשפטים וועדת החינוך של הכנסת.

שופטי העליון, בראשות נשיאת בית המשפט העליון השופטת מרים נאור, השופטת ענת ברון והמשנה לנשיא השופט אליקים רובינשטין, לא מצאו לנכון להתערב בתקנות שהותקנו על ידי הרשות המחוקקת, משום שלדבריהם, נעשו בתהליך סדור שלא נפל בו כל פגם.

עו"ד רדואן בדחי, היועץ המשפטי של רשות העתיקות, הביע שביעות רצון מפסק דינו של בית המשפט. לדבריו, "תופעת שוד העתיקות מהווה מכת מדינה. בית המשפט שם בפסיקתו סוף לפגיעה מתמשכת של שנים בנכסי תרבות ויעמיד את המדינה בשורה אחת עם מדינות העולם הנאור בהגנה על המורשת התרבותית והעתיקות בארץ. בית המשפט נתן בידי הרשות כלים יעילים לאכיפה והגנה על העתיקות".
במוקד התקנות, תחייב רשות העתיקות את ציבור סוחרי העתיקות בישראל לדווח על המלאי המסחרי שברשתם, וזאת באמצעות תוכנת ניהול מלאי אינטרנטית. כל חפץ עתיק יקבל מספר זיהוי אישי, ויזוהה באופן חד משמעי, באמצעות צירוף תמונה.
התוכנה תאפשר בקרה על מלאי העתיקות המסחרי בישראל, ותבצע באופן אוטומטי העברות מלאי בין סוחר לסוחר. היא תסיר מרשימות המלאי פריטים שימכרו לציבור, או שבגינם יתקבל רישיון יצוא לחו"ל, ולכל עתיקה וחפץ תהיה תעודת זהות מסחרית. תקנות אלה נועדו להחליף תקנות קודמות משנת 1983, בהן נקבעה שיטת דיווח ידנית, שנמצאה כלא מתאימה למציאות ימינו.

לדברי אמיר גנור, מנהל היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, "ציבור סוחרי העתיקות בישראל המונה פחות  מ-70 סוחרים מורשים, החזיקו בידיהם במשך שנים במלאי עתיקות מסחרי, שהגיע לרשותם על פי הצהרתם, כביכול מלפני שנת 1978. אך ראו זה פלא: מאז שנת 1978 ועד היום, בחלוף  37 שנים, המלאי המסחרי שנותר בידי הסוחרים על פי הרישומים הישנים, כמעט שלא השתנה. זאת, על אף העובדה שבכל שנה נמכרים בישראל לפחות  כ-45.000  פריטים עתיקים, המיוצאים על ידי אותם סוחרים בהיתר לחו"ל".
בנוסף, במשך כל שנה מאז 1978, נפגעים מאות אתרי עתיקות בישראל כתוצאה מפעילות שודדי עתיקות, המחפשים ממצאים עתיקים אשר אותם בכוונתם למכור ולהפיק מהם רווח כספי.

לדברי גנור, שיטת הרישום הקודמת שהתנהלה באופן ידני, אפשרה אין ספור "תעלולי רישום" - החלפה בין פריטים שהיו במלאי המסחרי שמקורם מלפני שנת 1978, לפריטים שנבזזו בשנים האחרונות באתרי העתיקות, שעל פי חוק הם רכוש המדינה. זאת, בהיעדר תמונה או רישום של כל פריט ופריט, שסימניו המזהים הייחודיים רק לו.

להערכת מומחי רשות העתיקות, בכל שנה הגיעו לשווקי המסחר בעתיקות, בארץ ובעולם, אלפי חפצים עתיקים שנשדדו ונבזזו מאתרי העתיקות ברחבי הארץ. ברשות העתיקות מקווים שתקנות ניהול המצאי החדשות יסייעו לצמצום תופעת שוד העתיקות באתרי העתיקות בשטח המדינה, שכן התקנות, לצד הידוק האכיפה, יקשו על סוחרי העתיקות להכניס למלאי המסחרי, עתיקות שאין להן מקור מסחרי חוקי.

לדברי  גנור, "ישראל היא בין מדינות "המקור" העשירות בממצא ארכיאולוגי הבודדות בעולם, המתירות בחוק לסחור בעתיקות. העתיקות הן נכס היסטורי תרבותי של העם והארץ, ושייכות למדינה ולציבור כולו. ערכם של החפצים הוא במסר שהם מביאים מהעבר, וחשיבותם רבה למחקר ההיסטורי התרבותי של האנושות כולה, ולא כמכשיר לעשיית כסף ורווח אישי לציבור מצומצם של סוחרי עתיקות בעלי עניין. התקנות יאפשרו לסוחרי העתיקות שומרי החוק להמשיך לסחור כרגיל בהתאם לתקנות, ומנגד יסיעו רבות למאבק בסחר הלא חוקי בעתיקות. שודדי עתיקות ומתווכים בלתי מורשים בעתיקות, יבינו ויפנימו מהר מאוד, שאין להם למי למכור את העתיקות השדודות, ובהיעדר ביקוש יצטמצם שוד העתיקות בישראל".
 
צילום: יולי שוורץ
צילום: יולי שוורץ