דבר יו"ר מועצת רשות העתיקות, פרופ' איוון פרידמן

אתר האינטרנט של רשות העתיקות מאפשר קשר חי ושוטף בין רשות העתיקות לבין הציבור הרוצה ללמוד מכלי ראשון על המתחדש בארכיאולוגיה בארץ. רשות העתיקות מחשיבה מאוד את הקשר הזה עם הציבור, על כל גווניו, ומשתדלת להיפתח אליו וליצור דו-שיח בין אנשי המקצוע לבין המתעניינים והרוצים להגיב.

השרידים הארכיאולוגיים ההולכים ומתגלים בארץ יוצרים פסיפס של תולדות הארץ, תמונה היסטורית מרתקת ומגוונת. כל מתיישב וכובש הותיר בארץ רובד המעיד על חייו כאן, והמכלול יוצר תמונה שלמה של תולדות הארץ מהתקופות הפרה-היסטוריות עד היום. בהיסטוריה הארוכה של הארץ הוטבע חותמן של שלוש הדתות המונותאסטיות: היהדות, הנצרות והאסלאם. רק השילוב של כל החלקים בונה את המורשת התרבותית של ארצנו.

תגובת הציבור לגילויים הארכיאולוגיים ולמפעלי השימור של רשות העתיקות מגוונת מאוד. רבים רואים בארכיאולוגיה מקום לחיפוש שורשיהם בארץ. אבות אבותינו הותירו שרידים לקיומם בארץ, והתמונה המתקבלת מאפשרת לנו להזדהות עם מורשתם. כך הגילויים המרגשים בירושלים ובעיר דוד מחזירים את החוקר, המגלה והסייר לימי הבית הראשון והשני ולקיומה של ישות יהודית ריבונית בארץ ישראל לפני אלפי שנים. המורשת והקשר לעבר משותפים לכולם: אנשים מאמינים מוצאים בכך מקום להזדהות עם המקומות הקדושים והמסורת, ואחרים רואים בכך דרך להצמיח או לחזק שורשים בקרקע. כנסיות ומנזרים ביזנטיים, הפזורים ברחבי הארץ וההולכים ומתגלים בחפירות ארכיאולוגיות, מגלים פן אחר ותקופות אחרות בתולדות הארץ. ההיסטוריה המוסלמית של הארץ מתגלה הן בבניינים המונומנטליים הן בכתובות ובמעשי האמנות המפוארים, והיא מנציחה מאות שנות חיים תחת האסלאם, מהמאה השביעית ועד המאות האחרונות. גם מבצרים צלבניים, כמו באפולוניה-ארסוף, על האוצר שנמצא בו לאחרונה, מדגישים את רב-גוניותה של ההיסטוריה האנושית בארצנו. כל אלה הם חלק ממורשת ארצנו, ועל כולם יש עניין לשמור ולטפח.

בדור האחרון בולטת תופעה ברוכה של התעניינות בארכיאולוגיה מקומית של אנשים השואלים: מה היה בעירי או בכפרי לפני מאות ואלפי שנים? התעניינות זו באה לידי ביטוי בכמה אפיקים: בפרסומים בעיתונות המקומית; בהתנדבות של אנשים להשתתף בחפירות הנערכות בסביבת מגוריהם; בהשתלבותם של תלמידי בית ספר בחפירות; ובנכונותם של אנשים לשמור על אתרים ארכיאולוגיים, ולהתריע על הסכנות האורבות להם מתוך תחושה שהם שלהם, חלק מביתם וסביבתם.

ולבסוף, אי אפשר להתעלם מסוג עצוב מאוד של קשר. מועצת רשות העתיקות מגנה בכל תוקף את הפגיעות שהיו לאחרונה בשרידים ארכיאולוגיים. הפגיעה בשער הכנעני בתל ירמות והשחתת הכבשן הגדול בבית שמש הם אירועים מזעזעים בסדרה הולכת וגוברת של מעשי פשע, שדומה שהגיעו לשיאם בחמת טבריה, שם הושחת בית כנסת מהמאה הרביעית לספירה, תקופת התלמוד. הפגיעה בבית הכנסת של חמת טבריה הייתה מכוונת וברברית, ובמהלכה נפגעה אחת מרצפות הפסיפס השלמות והיפות ביותר שנותרו לנו. יש לעשות כל מאמץ כדי למצוא את הפושעים, שכנראה אינם מייצגים ציבור רחב, ולהביאם לדין. אין זו צורת ויכוח שניתן להשלים עמה. אלימות והרס מכוון אינם יכולים להתעטף באצטלה של הגנה על קודשי ישראל. מעשה הפשע הוא נתעב, ללא קשר למניעיו של העושה. האחראים לשלטון החוק חייבים להקדיש כוח אדם, תקציבים וזמן כדי לאתר את העבריינים ולהעמידם לדין. מורשת העבר לא תהיה הפקר! חובה על כל מחנך, רב ומדריך לגנות בכל פה את המעשה לבל יישנה חלילה.

פרופ' איוון פרידמן
יו"ר מועצת רשות העתיקות