בשנה החולפת תחום שימור ברשות העתיקות החל לפעול ביפו, בהכרת העיר, מרכיביה, בעיותיה והגופים הפועלים בה.
מתוך הלימוד עולה כי המאפיין הבולט ביותר של יפו הוא רבגוניותה בכל תחום אליו נבחר להתייחס: אנושי, חברתי, ארכיאולוגי, כלכלי, עירוני, אדריכלי, דתי, מסחרי וכו
עברה פרוס על פני כ- 5000  שנה שלאורכן העיר מתפקדת גם כ "השער לארץ הקודש".
יפו סופחה ל "העיר העברית הראשונה"  ב- 1950. והיום היא יחידה עירונית במטרופולין ת"א-יפו.
המרחב הצפוני מזרחי של יפו הוא מרחב מזיגה בין הארכיטקטורה של המאה ה-20, הרובד עות'מני, והרבדים הקדומים.
במרחב זה, אשר מוכרז ארכיאולוגית, מתקיימת פעילות מוסדית לשיקום ופיתוח תיירותי, ופעילות קבלנית שמתבטאת בבניה של מתחמי מגורים רבי יחידות.
מסקנות הלימוד הן:
1. יפו ראויה להתייחסות כוללת שתתווה את התפתחותה העתידית בהשענות על מורשת העבר וצרכי ההווה.
2. מהנעשה בשטח עולה צורך בידע והכוונה מקצועיים בכל הנוגע למורשת בנויה.
3. על רשות העתיקות לפעול לשימורו והשתמרותו של המרקם העירוני היפואי, בהקשר של הרבדה פיזית בין תקופותיה הארכיאולוגיות וההיסטוריות לעתידה.
אפשרויות שימור:
1. מונומנטים
2. מונומנטים ומייצגים נבחרים של רקמות עבר.
3. מונומנטים והקשרם העירוני לרקמות עבר.

פגיעות רקמות העבר ביפו נובעות מהתפרשותן על שטח גדול והעדר של גבולות מוגדרים כמו שיש בעכו וירושלים. על כן תחום שימור החל לאחרונה בפעילות של פיקוח בשטח. במסגרת פעילות זו נבדקות תכניות, נדרש תיעוד וניתן יעוץ מקצועי.
בהתאם למשאבים, תתרחב פעילות תחום שימור גם לתכנון במטרה לגבש מדיניות לשימור ופיתוח יפו על בסיס האפשרות השלישית.
המדיניות תתווה יצירה של כלים יישומיים סטטוטוריים, תכנוניים וטכניים בדומה למתרחש בעכו, ירושלים וצפת ובהתאמה לתנאים הייחודיים של יפו.