תקופת הברונזה התיכונה 2א מסמנת את תנופת ההתיישבות הגדולה והעיקרית בעמק עכו לאורך כל תקופת הברונזה. במשך תקופה זו נוסדו בעמק עכו 25 אתרים ובכללם תלים גדולים כתל עכו ותל כברי. אתרים רבים שנוסדו כישובים פרוזים בתקופת הברונזה התיכונה 2א, התפתחו בסוף התקופה ובראשית תקופת הברונזה התיכונה 2ב לישובים מבוצרים. בין אלה ניתן למנות את תל אכזיב, תל כברי, תל נהריה, תל עכו, תל בירה, תל כיסון ואתרים נוספים. למעשה הפך עמק עכו לגוש העירוני הגדול והצפוף ביותר בכל שטחה של ארץ ישראל ושני בחשיבותו אולי רק למרכז הגיאו-פוליטי של חצור. באתרי עמק עכו בכלל ובתל עכו בפרט נמצאו חפצי יבוא רבים המעידים על קשרי מסחר מפותחים שקשרו עם קפריסין, מצרים, עבר הירדן המזרחי, סוריה, חוף הלבנון ואנטוליה.
בתכנון האתרים ניכר הבדל בין אתרי החוף לאתרי העמק שממזרח לו: אתרי החוף כתל עכו, תל נהריה ותל אכזיב נבנו על בליטה גבוהה ברכס הכורכר החופי, הגובלת מצדה האחד עם מפרץ ימי רדוד ומצדה השני עם שפך נחל איתן. תוכניתם הוכתבה בעיקרה מהטופוגרפיה של רכס הכורכר ומשום כך אין הם סימטריים. המתיישבים העמיקו את אפיק הנחל והשתמשו בחומר שכרו בו להגבהת הישוב מעל סוללות. המים הקיפו את התל מהים ומהיבשה כאחד וספינות יכלו לשוט ולעגון במעגן פנימי מלאכותי שנבנה בעורף הישוב.
לעומתם, אתרי העמק תוכננו בצורה סגלגלה כשהסוללות המקיפות אותן יוצרות מתחם סימטרי מרשים. מתחמים אלה, שנבנו בהשפעת ערי הברונזה הקדומה והתיכונה בסוריה ובמסופוטמיה, הוקמו במישור והם מעשי ידי אדם ברובם.
שינוי חד במפת הישוב של עמק עכו חל בתקופת הברונזה המאוחרת 1, המציינת את סוף הפריחה היישובית של התקופה הקודמת. מרבית האתרים ששגשגו בתקופת הברונזה התיכונה 2ב-ג, ובראשם תל כברי, ננטשו ונעלמו מן המפה ללא שכבת הרס או חורבן. בעמק כולו נותרו שבעה אתרים קטנים המרוכזים בשני ריכוזים עם זיקה ברורה לים: מספר ישובים חדשים הוקמו בשפך נחל הקישון ומספר ישובים נותרו לאורך חוף הגליל. ישובים אלה הצטמצמו בשטחם וחומותיהם יצאו משימוש. ההתדלדלות באתרי הישוב והקטנת שטחם של הנותרים מלמדת על הפגיעה הקשה במרקם הישובים ועל קריסת ההיררכיה החברתית-פוליטית שלהם שהתרחשה בסוף תקופת הברונזה התיכונה 2.