החפירה: בין החודשים נובמבר 2007 ומאי 2008 נערכה חפירה ארכיאולוגית באתר הנמצא בין אשקלון לניצנים. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון משרד השיכון, נערכה בהשתתפות ארבעה ארכיאולוגים ושמונים פועלים. נחפר שטח שגודלו שלושה דונם שחולק לשלושה שטחי חפירה.
בחפירה נתגלו שרידים מן התקופות הרומית, הביזנטית והאסלאמית הקדומה הכוללים: כנסיה, חאן, חמש גתות, כבשן ומבנים נוספים.


הכנסייה: בקצה המזרחי של האתר נחשפה כנסייה בעלת תוכנית בזיליקה ללא נרטקס, הכוללת: אטריום, אולם תווך שתי סיטראות, אפסיס שמשני צידיו חדרים. מצפון ובצמוד לסיטראה הצפונית נבנה חדר בפטיסטריום ובתוכו אגן טבילה.
ניתן לתארך את הכנסייה למאות ד-ה לספירה וזאת על פי התוכנית האדריכלית, והממצא שנחשף בה.

החאן: מעבר לרחוב שמול הכניסה הראשית לכנסייה נחשף מבנה גדול ממדים שלדעתנו שימש כחאן שנתן שרותי דרך ולינה לנכנסים מצפון לעיר אשקלון בדרך הים ואספקה ליוצאים ממנה צפונה באותה דרך. המבנה הוקם על שרידי מבנים מן התקופה הרומית שקירותיהם נשדדו כמעט לחלוטין אך יסודותיהם שימשו כבסיס לקירות החאן. המבנה היה בשימוש לאורך כל התקופה הביזנטית. מצפון למבנה נחשף רחוב נוסף שאף הוא הוביל לכנסיה. תעלת ניקוז, שככל הנראה התחברה לתעלה שבמרכז הרחוב המפריד המבנה מהכנסייה, הקיפה את המבנה מדרום.


הגדרת המבנה כחאן נובעת, במידה רבה, בשל חשיפתם של מספר רב של תנורי אפיה גדולים. בתוך חלק מהתנורים נתגלו שרידי פחמים וחומר אורגאני שנשלחו לבדיקה. כמו כן נתגלו בתוך התנורים כלי חרס רבים, חלקם שלמים. בתוך המבנה נתגלה מבחר עשיר מאוד של כלי חרס ובתוכם מספר רב של כלי יבוא ממצריים, קפריסין, צפון אפריקה ומקומות אחרים ברחבי אגם הים התיכון. יש לציין את המספר הרב של המטבעות (כמה מאות) שנתגלו ובתוכם מטבעות של העיר אשקלון ומטבעות אימפריאליים. כמות גדולה של כלי חרס ומטבעות נתגלו גם במבנים הרומיים שקדמו לחאן הביזנטי.

הגתות: נחשפו חמש גתות ברמת השתמרות שונה ותוכניותיהם שונות זו מזו.

נראה שהאתר קשור למערך הממשל המקומי והכנסייתי, הנותן שרותי דרך ודת לנכנסים לאשקלון וליוצאים ממנה על דרך הים, ואשר גם שימש כמקור פרנסה לחקלאי האזור בתקופה הביזנטית.