חיפוש בספריה
חינוך וקהילה
|
מידע שימושי
|
תצוגות ארכיאולוגיות
|
מבנה ארגוני
|
חנות
|
פרסומים
|
סרטים
צור קשר
|
אודותנו
|
עברית
|
English
|
ﺍﻟﻌﺮﺑﻴﺔ
מי אנחנו
חפירות ארכיאולוגיות
מתנדבים
רישוי, בניה ואגרות
מגילות מדבר יהודה
אספנים
כנסים וימי עיון
דוברות
מכרזים
מאגר ספקים
ארכיון
הצהרת נגישות
צור קשר
אתרים נוספים
חדשות ארכיאולוגיות
עתיקות - המהדורה המקוונת
אתר הסקר הארכיאולוגי של ישראל
מינהל שימור
הארכיון המדעי
הספרייה המקוונת של מגילות מדבר יהודה ע"ש ליאון לוי
אגודת הידידים של רשות העתיקות
פסיפס לוד
הגן הארכיאולוגי בירושלים
אתר פרוייקט יפו
אתר ועדת ערר לפי חוק העתיקות
המקדש בחורבת עומרית כביטוי למדיניות הרומית במזרח
גבי מזור, רשות העתיקות
חורבת עומרית נמצאת על גבעה נשאת על אם הדרך מבית שאן (סקיתופוליס) לדמשק, למרגלות החרמון ומדרום-מערב לבניאס. בגבעה נבנה טמנוס, שמקדש ניצב במרכזו, ואליו מוליך רחוב עמודים מהדרך הרומית. האתר נחפר בשנים האחרונות בידי משלחת ממכללת מקאליסטר מארה"ב בהנהלתו של פרופ' אנדרו אוורמן. כותב שורות אלה משמש יועץ למשלחת מטעם רשות העתיקות.
שלושה שלבים הובחנו במקדש שראשיתו ב"מזבח דמוי מגדל", שניצב על הגבעה ותוארך לאמצע המאה הראשונה לפנה"ס. בימיו של הורדוס הוקם במקום מקדש, הניצב על גבי פודיום. הוא זוהה על ידי החופרים כאגוסטאום (סבסטיאון) שהקים הורדוס לכבוד הקיסר ליד בניאס. בשלהי המאה הראשונה, או ראשית המאה השנייה לספירה, נבנה המקדש מחדש במתכונת מונומנטלית. למזבח ולשני שלבי המקדש הקבלות רבות במקדשי סוריה (שרבים מהם בחרמון ובלבנון), ומאפייניהם מעוגנים היטב במסורת אדריכלות המקדשים הרומית באזור.
לפרובינקיה סוריה, הטריטוריה הייטורית וממלכתו של הורדוס, הנפגשים בעומרית, נועדו לאורך התקופה הרומית האימפריאלית תפקידי מפתח בגיבוש עקרונותיה של המדיניות הרומית במזרח האימפריה. נראה כי לבניית האוגוסטאום בתחומה של בניאס היו משמעויות רבות, בהתחשב בכך שהדבר נעשה בשעה שהורדוס חזר מהחוף לאחר שליווה את אוגוסטוס, המשיב לרומא את הנסים מפרתיה (signis receptis) - מאורע מעצב בהיסטוריה האישית של הקיסר. בד בבד, חידוש האוגוסטאום בימיו של טריאנוס, שבימיו עוצבה מדיניותה של רומא במזרח מחדש, נושא אף הוא, כך נראה, משמעויות לא מעטות. ניתוח שלביו השונים של המקדש בעומרית על רקע מדיניות החוץ של רומא במזרח, עשויה אפוא להצביע על הקשרים האפשריים בן השניים.
מאמרים נוספים ...
The Evolution of Core-Periphery Relations: the Negev in Proto-History
גיאוגרפיה, מרכז ופריפריה
ירושלים וקיסריה: צמתי הדרכים המרכזיים בתקופה הרומית
מרכוז וביזור ביישוב היהודי בתקופה הביזנטית
Core and periphery Egyptian-Levantine interaction at the very beginning and very end of the 4th millennium BCE: A study in contrasts
יפו: עיר נמל או עיר עם נמל?
עיר וכפר בגליל במאה הראשונה לספירה
בבל מול ארץ-ישראל: הויכוח על הגדרת המרכז (בין גיאוגרפיה לרוחניות)
שליטה בפריפריה בתקופת הברונזה הקדומה 3-2, מבט מדרום מדבר יהודה
מושל ונמשל ב"בית המושל" של אפק: על המעורבות מצרית בכנען בתקופת הברונזה המאוחרת
לוד והישובים הכפריים סביבה בתקופה הרומית
יחסי מרכז ופריפריה בעולם הנוצרי והשלכתם על ארץ ישראל
ערד בין מרכז לפריפריה
מרכז ופריפריה בימי בית שני במבחן צריכת הבשר למאכל ביישוב היהודי
יחסי עיר ופריפריה בתקופה הביזנטית לאור המקורות
Yarmuth and Its Periphery
המקדש בחורבת עומרית כביטוי למדיניות הרומית במזרח
יבנה וסביבתה הכפרית בתקופה הביזנטית – שונות אתנית במישור החוף המרכזי
בית קברות ייחודי מן התקופה הכלכוליתית בפלמחים
מוצא וירושלים בתקופת הברזל ב': היבטים כרונולוגיים, חקלאיים ומנהליים
תפרוסת היישוב היהודי בתחומי ערי פוליס נוכריות בצפון הארץ
אמנות גבוהה בשוליים; עזה כמרכז בתקופה הביזנטית
עין אסאוויר, מגל והיישוב הפריפריאלי בצפון השרון מהתקופה הניאוליתית ועד לסוף תקופת הברונזה הקדומה
אשור באשדוד
מרכז ופריפריה בערי הנגב בתקופות הרומית והביזנטית
חדירת האסלאם לאזורי הספר של ארץ ישראל – מבט ארכיאולוגי מן הנגב
כלי בית ירח: שלוחה דרומית של תרבויות טרנס-קווקזיות
'מתחמי הגולן' – יישובים עירוניים מבוצרים מתקופת הברונזה הקדומה'
בירה ופריפריה בממלכה האוררטית
ארץ ישראל במערך הגיאופוליטי בתקופה ההלניסטית
טבריה וסביבתה התקופה האומיית *
גבול וסְפַר: בין אידיאולוגיה וספרות
Antiochus IV and the Levant in the Light of Archaeological Finds
מרכזי תרבות והשכלה בתקופה האסלאמית הקדומה: טבריה כמקרה מבחן
פינות פולחן בירושלים
טביעות חותם על כלי חרס מתקופת הברונזה הקדומה ומן התקופה הביזנטית
האם נהרג אחאב בחץ אשורי בקרב קרקר?
בניה כפרית בתקופה ההלניסטית ותרומתה לשחזור המערך הפוליטי
ארץ ישראל כמרכז בתקופה הצלבנית וכשוליים בתקופה הממלוכית על פי כלי החרס
רומא וירושלים: האם היתה רומניזציה בארץ ישראל?
הכתובות מכונתילת עג'רוד: ממרכז לשוליים