חיפוש בספריה
חינוך וקהילה
|
מידע שימושי
|
תצוגות ארכיאולוגיות
|
מבנה ארגוני
|
חנות
|
פרסומים
|
סרטים
צור קשר
|
אודותנו
|
עברית
|
English
|
ﺍﻟﻌﺮﺑﻴﺔ
מי אנחנו
חפירות ארכיאולוגיות
מתנדבים
רישוי, בניה ואגרות
מגילות מדבר יהודה
אספנים
כנסים וימי עיון
דוברות
מכרזים
מאגר ספקים
ארכיון
הצהרת נגישות
צור קשר
אתרים נוספים
חדשות ארכיאולוגיות
עתיקות - המהדורה המקוונת
אתר הסקר הארכיאולוגי של ישראל
מינהל שימור
הארכיון המדעי
הספרייה המקוונת של מגילות מדבר יהודה ע"ש ליאון לוי
אגודת הידידים של רשות העתיקות
פסיפס לוד
הגן הארכיאולוגי בירושלים
אתר פרוייקט יפו
אתר ועדת ערר לפי חוק העתיקות
יבנה וסביבתה הכפרית בתקופה הביזנטית – שונות אתנית במישור החוף המרכזי
איתמר טקסל, אוניברסיטת תל אביב
המחקר שיוצג בהרצאתי משלב כמה מתוצאותיהם הראשוניות של סקרים ארכיאולוגיים שנערכו לאחרונה בסביבות יבנה וממצאים נוספים שנתגלו באזור בעבר. המטרה היא להציג את השונות הדתית-אתנית המשתקפת מהשוואתה של יבנה עם הישובים הכפריים שבקרבתה.
יבנה הייתה בתקופה הביזאנטית מהחשובות שבערי מישור החוף המרכזי. בדומה לערים אחרות, אוכלוסייתה לא הייתה הומוגנית מבחינת צביונה הדתי, והיו בה בני דתות שונות. המקורות ההיסטוריים והממצא הארכיאולוגי מצביעים בבירור על אופייה הנוצרי המובהק של העיר, כמו גם על נוכחות אוכלוסייה שומרונית בה. לפי שעה לא ברור אם בעיר ישבו באורח קבע גם יהודים, אך אין לשלול זאת על הסף.
לעומת העיר, היישובים הכפריים שבקרבתה היו ככל הנראה הומוגניים באוכלוסייתם. עדויות לקיומה של אוכלוסייה יהודית נתגלו באתרים ח'רבת חברה, ח'רבת דהיישה ואל-מע'אר, שהיו ככל הנראה כפרים גדולים למדי. בשני האתרים הראשונים נתגלו ממצאים הקשורים לבתי כנסת (כגון כתובות הקדשה), ובאתר האחרון נתגלו כתובות קבורה יהודיות.
שטחו המצומצם של האתר עיינות (מערב) וממצאים מסוימים שנתגלו בו מאפשרים להניח כי במקום שכן מנזר כפרי נוצרי.
כתובת שומרונית דתית מח'רבת עצפורה, שהייתה ככל הנראה כפר בינוני בגודלו, מעידה על אוכלוסייה שומרונית במקום.
כמה מן הממצאים שנתגלו באתרים תל קטרה, שחמה, ח'רבת דיראן, זרנוקה וקוביבה (דרום-מזרח) מעידים אמנם על קיומם של מבני ציבור (דתיים?) בהם, אך אין בכך די כדי להצביע על זהותם הדתית של תושביהם. עם זאת, זיהויים האפשרי של כמה מאתרים אלה עם ישובים יהודיים הנזכרים במקורות התלמודיים, כגון: ח'רבת דיראן=דורון; זרנוקה=זרנוקי; קוביבה=פקיעין שביהודה, תומך באפשרות שבתקופה הביזאנטית ישבו בהם יהודים.
מסקירה זו ניכר השוני בין אופייה של אוכלוסיית העיר יבנה בתקופה הביזאנטית לבין אופייה של אוכלוסיית הישובים הכפריים שהקיפו את העיר. בעוד העיר הייתה מרכז כלכלי ודתי שאוכלס בעיקר על-ידי רוב נוצרי, אך גם על-ידי שומרונים (ואולי יהודים), נראה כי כל היישובים הכפריים שמרו באורח מסורתי על ההומוגניות של אוכלוסייתם, כאשר כל יישוב אוכלס על-ידי בני דת אחת בלבד.
מאמרים נוספים ...
The Evolution of Core-Periphery Relations: the Negev in Proto-History
גיאוגרפיה, מרכז ופריפריה
ירושלים וקיסריה: צמתי הדרכים המרכזיים בתקופה הרומית
מרכוז וביזור ביישוב היהודי בתקופה הביזנטית
Core and periphery Egyptian-Levantine interaction at the very beginning and very end of the 4th millennium BCE: A study in contrasts
יפו: עיר נמל או עיר עם נמל?
עיר וכפר בגליל במאה הראשונה לספירה
בבל מול ארץ-ישראל: הויכוח על הגדרת המרכז (בין גיאוגרפיה לרוחניות)
שליטה בפריפריה בתקופת הברונזה הקדומה 3-2, מבט מדרום מדבר יהודה
מושל ונמשל ב"בית המושל" של אפק: על המעורבות מצרית בכנען בתקופת הברונזה המאוחרת
לוד והישובים הכפריים סביבה בתקופה הרומית
יחסי מרכז ופריפריה בעולם הנוצרי והשלכתם על ארץ ישראל
ערד בין מרכז לפריפריה
מרכז ופריפריה בימי בית שני במבחן צריכת הבשר למאכל ביישוב היהודי
יחסי עיר ופריפריה בתקופה הביזנטית לאור המקורות
Yarmuth and Its Periphery
המקדש בחורבת עומרית כביטוי למדיניות הרומית במזרח
יבנה וסביבתה הכפרית בתקופה הביזנטית – שונות אתנית במישור החוף המרכזי
בית קברות ייחודי מן התקופה הכלכוליתית בפלמחים
מוצא וירושלים בתקופת הברזל ב': היבטים כרונולוגיים, חקלאיים ומנהליים
תפרוסת היישוב היהודי בתחומי ערי פוליס נוכריות בצפון הארץ
אמנות גבוהה בשוליים; עזה כמרכז בתקופה הביזנטית
עין אסאוויר, מגל והיישוב הפריפריאלי בצפון השרון מהתקופה הניאוליתית ועד לסוף תקופת הברונזה הקדומה
אשור באשדוד
מרכז ופריפריה בערי הנגב בתקופות הרומית והביזנטית
חדירת האסלאם לאזורי הספר של ארץ ישראל – מבט ארכיאולוגי מן הנגב
כלי בית ירח: שלוחה דרומית של תרבויות טרנס-קווקזיות
'מתחמי הגולן' – יישובים עירוניים מבוצרים מתקופת הברונזה הקדומה'
בירה ופריפריה בממלכה האוררטית
ארץ ישראל במערך הגיאופוליטי בתקופה ההלניסטית
טבריה וסביבתה התקופה האומיית *
גבול וסְפַר: בין אידיאולוגיה וספרות
Antiochus IV and the Levant in the Light of Archaeological Finds
מרכזי תרבות והשכלה בתקופה האסלאמית הקדומה: טבריה כמקרה מבחן
פינות פולחן בירושלים
טביעות חותם על כלי חרס מתקופת הברונזה הקדומה ומן התקופה הביזנטית
האם נהרג אחאב בחץ אשורי בקרב קרקר?
בניה כפרית בתקופה ההלניסטית ותרומתה לשחזור המערך הפוליטי
ארץ ישראל כמרכז בתקופה הצלבנית וכשוליים בתקופה הממלוכית על פי כלי החרס
רומא וירושלים: האם היתה רומניזציה בארץ ישראל?
הכתובות מכונתילת עג'רוד: ממרכז לשוליים