לאחרונה הסתיימה עונת החפירות השלישית בח'רבת חמאם (ורדים) שבמדרון התלול של הר ניתאי, מעל אפיקו של נחל ארבל. במוקד החפירות – חשיפה של בית הכנסת מן הטיפוס 'הגלילי' שבלב האתר. כן חושפת המשלחת אזורי מגורים ומתקנים בכפר בכדי לעמוד על אופי ורמת החיים בכפר יהודי גלילי מן התקופה הרומית.
בעונה זו הסתיימה חשיפת אולם התפילה בבית הכנסת וכן נחשפו חדרי ספח שהיו חלק ממכלול בית הכנסת. בשלב הראשון היה בית הכנסת מעוטר ברצפת פסיפס ייחודית ונראה כי הסיטראות עוטרו ברצף של פאנלים שנושאיהם סיפורים מקראיים. לסצנות שנחשפו עד כה אין מקבילות לא בבתי כנסת אחרים ולא באמנות הרומית-ביזנטית בארץ ישראל באופן כללי. רצפת הפסיפס ניזוקה קשות כבר בעת העתיקה ובשלב השני הוחלפה ברצפת טיח פשוטה. למרבה העניין – קטעים מרצפת הפסיפס ששרדו לא כוסו בטיח אלא שולבו ברצפה המאוחרת שהייתה רצפת טיח ובה "איים" של פסיפס. בשלב השני נוספה בסמוך לקיר הדרומי של בית הכנסת בימת אבן שנבנתה ישירות על גבי הפסיפס מן השלב הראשון.
מספר בורות בדיקה נחפרו מתחת לתשתית הפסיפס. הממצאים הרבים שנאספו מלמדים כי השלב עם הפסיפס נבנה בסוף המאה השלישית או ראשית המאה הרביעית. נראה אם כן, כי זהו הפסיפס הפיגורטיבי הקדום ביותר שנתגלה עד כה בבתי כנסת בארץ. יתירה מכך, העונה הסתבר מעבר לכל ספק, כי כבר בשלב הראשון של המבנה נעשה שימוש בפריטים אדריכליים בשימוש משני ממבנה ציבורי מונומנטאלי קדום עוד יותר. סביר כי המבנה ממנו הגיעו פריטים אדריכליים אלו היה בית כנסת קדום עוד יותר אך מיקומו המדויק ומהותו של מבנה זה טרם הובררו.
בעונה זו נפתח אזור חפירות חדש בקצהו הדרומי של האתר, על שפת המצוק שמעל נחל ארבל. נחשף אזור מגורים צפוף עם מספר חדרים, חצרות ומתקנים. חלק מן הבתים עומדים למלוא גובה הקומה הראשונה. ברצפת שניים מן החדרים נחשפו פתחים למערות פעמון חצובות הנמצאות מתחת לבתים. נראה כי תושבי הבתים ניצלו את המסלע הפריך שתחתיהם לחצוב מערות לצרכי אחסון. מבחינה כרונולוגית – נראה כי אזור מגורים זה ננטש במהלך המאה הרביעית בצורה מסודרת – שכן הבתים היו ריקים מתכולה של ממש. נתונים אלו מחזקים את המסקנה מן העונות הקודמות שהכפר הידלדל וניטש בהדרגה במהלך המאה הרביעית.