המצודה (מרכז ההוספיטלרים) נחפרת משנת 1992 ועד היום. אבני קירותיה נושאות סימנים מסותתים רבים. בשנים 1994-1993 ערכה המחברת סקר שמטרתו לאתר את תווי הסתתים ולתעד את מיקומם על גבי הקירות המקיפים את החצר המרכזית של המצודה.
החצר הייתה מרוצפת ומוקפת באולמות מכל צדדיה. גובה הקירות של האולמות המקיפים את החצר השתמר לעיתים עד לקומה השנייה. בצד המזרחי של החצר נחשף גרם מדרגות רחב, שנבנה על גבי מספר קמרונות והוא הוביל לגג ולקומה השנייה של המבצר. בחצר שלוש בארות המגיעות למי תהום. אחת בחלק הדרומי של החצר – בנויה מאבני גויל בעומק של כ- 4.5 מ'. השנייה היא באר אנטיליה שמצויה בצפון החצר, היא בנויה מאבני גזית מסותתות היטב ועומקה כ- 6 מ'. לבאר זאת צמודות מספר בריכות מים קטנות ובאר נוספת, צרה יותר שחלקה חצוב בסלע וחלקה בנוי אבני גזית, ועומקה כ- 4 מ'. מן החצר יוצא רחוב שמוליך אל מחוץ למבצר ומפריד בין שורת אולמות (אולמות האבירים) ובין אולם נרחב שתקרתו נתמכת באומנות.
קירות החצר וחלק מן הרחוב שקרוב אליה נסקרו ביסודיות רבה כדי לאתר את הסימנים המסותתים. בעת הסקר כל קטע קיר שבו נתגלו סימנים קיבל אות לפי סדר האלף-בית וכל סימן כונה במספר רץ. קטעי הקירות צוירו באופן סכמתי, הסימנים צוירו בקנה מידה 1:1 וצוין מיקומם על גבי הסכמה של הקיר. לבסוף הסימנים רוכזו לקבוצות לפי מתכונתם הגרפית.
על פי מקורות היסטוריים אין ספק שסימנים אלה הם "תווי סתתים" – חותם האיכות שסתתי אבן מן התקופה הצלבנית היו נוהגים לחרוט על גבי אבני בנייה שהם הכינו.
כתוצאה מהמחקר מתברר שעל קירות החצר של המבצר ההוספיטלרי מצויים יותר מ- 20 סוגים שונים של תווי סתתים. ממצא זה יכול להעיד על היקף כוח האדם המקצועי שהשתתף בהקמת הקומפלקס.
המשך המחקר יפורסם בעתיד מסגרת הדוח הסופי על החפירות בעכו 1992-1998.