Israel Antiquities Authority
נגישות

מחצבה ובית מלאכה לייצור כלי אבן ליד א-ריינה

דוד עמית, רשות העתיקות

בסוף 2001 ניהלתי חפירת בדיקה קצרה מטעם רשות העתיקות במערה הנמצאת למרגלות הר יונה, בצד הכביש מהכפר ריינה לנצרת עלית (נ"צ 18085/23665), בעקבות דיווחו של פקח העתיקות בוטרוס חנא על מציאתם של פריטי אבן על פני השטח, במקום שבו חלקיה הקדמיים של המערה  נחתכו בידי כלי מכאני שיישר את השטח (בבעלות משפחת עתאמלה מריינה). ואכן, בחפירה התברר שהמערה שימשה כמחצבה ובית מלאכה לייצור כלי אבן בתקופת הבית השני.

במרכז המצוק שיצר הכלי המיכאני שרד מעין כוך שנותר מחדר חצוב בעל מתאר מעוגל, שמפלסו גבוה בכ – 5 מ' ממפלס המערה עצמה. על פי עדות בעל הקרקע, אל חדר  זה הובילה מחילת כניסה מפני השטח. בקרקעית הכוך שנחפרה נמצאו מספר גושי אבן גולמיים שמהם עמדו לייצר ספלי מדידה וגרעינים שהוצאו מכלי האבן בעת ייצורם, ואלה מעידים כי אף חדר זה שימש לייצור כלים. 

במערה עצמה  נחפר חלק ממשטח עבודה שבו יוצרו כלי האבן, ונחשף בעזרת מחפרון רובו של האגף הדרומי של המערה (אורכו כ – 30 מ'; רוחבו כ – 3 מ'). על פי החלק שנחשף ובהסתמך על השוואה למערה דומה שנחפרה על ידנו בהר הצופים (עמית, זליגמן וזילברבוד תשס"ב), ניתן לשחזר בקירוב את תוכנית המערה וממדיה. נראה שמדובר על חלל גדול, בעל תוכנית סגלגלה. טורים של עמודי סלע מרובעים הושארו תוך כדי החציבה כדי לתמוך בתקרה שהייתה מועדת להתמוטטות. טורים אלה מחלקים את חלל המערה ליחידות קטנות יותר. אורכה המרבי היה כ – 40 מ'. מתוך טורי העמודים, נחשף טור של 6 עמודים המפריד בין האגף הדרומי לאגף המקביל לו מצפון. אורך צלעות העמודים 3-1 מ' ואורך המרווחים ביניהם 4.5-2 מ'. במספר מקומות לאורך דפנות המערה נתגלו משטחי חציבה אנכיים ובהם תעלות חציבה ודפוסים של גושי אבן מרובעים שנעקרו מסלע האם. מספרר חרסים שנמצאו במפולות האבן שייכים לתקופה הרומית הקדומה.

משטח העבודה שנחפר נמצא על גבי שכבות פסולת ייצור וחציבה שהורבדו לגובה כ –2.5 מ' מעל קרקעית המערה. בשטח המצומצם שנחפר (בערך 2 X 2 מ' לעומק כ – 1 מ') נאספה כמות גדולה מאוד של פריטי אבן: כ – 600 גרעינים שהוצאו מהכלים, רובם המכריע ספלי מדידה, בעת חריטתם, ועוד כ – 40 כלים, ספלי מדידה וקערות מטיפוסים שונים שנשברו במהלך ייצורם, וכן גלמים בשלבים שונים של הקצעתם ועיצובם הראשוני לכדי ספלי מדידה.

יצוין, כי בתחומי הכפר ריינה הסמוך למערה נמצאה בעבר עדות לתעשיית כלי אבן (גל תשנ"א) ועל מציאותם של כלי אבן בכפר כנא (קנה ההיסטורית) השוכן בסמיכות מקום למערה, ידוע מן הברית החדשה (יוחנן ב, 6) ומתוך ממצאי חפירות (גל והנא תש"ס).

ממצאי המערה הנדונה פתחו פתח למחקר מקיף של כלי האבן הגליליים, שבו ייבחנו מרכזי ייצור, היבטים טכנולוגיים, טיפולוגיים ורגיונאליים. פירותיו הראשונים של מחקר זה ששותפה לו אנסטסיה שפירו יוצגו בהרצאה.

 

ביבליוגרפיה

גל צ' תשנ"א. "תעשיית כלי אבן בגליל התחתון", עתיקות, 20: 26* - 25*

גל צ' והנא ב' תש"ס. "כפר כנא", חדשות ארכיאולוגיות, 111: 25-24.

עמית ד', זליגמן י' וזילברבוד א' תשס"ב. "מחצבה ובית מלאכה לייצור כלי אבן    במורד הר הצופים", קדמוניות, לד (122): 110-102.

 


מאמרים נוספים ...