חפירת הצלה נערכה בחורף 2004 סמוך למבנה המועצה של בית זרזיר, החפירה נערכה מטעם רשות העתיקות בניהולה של דינה אבשלום-גורני ואורי בן-ציוני. סמוך לשטח החפירה נעשתה בעבר חפירת הצלה מצומצמת על ידי אוניברסיטת חיפה בניהולו של גיל ציוני.
מן התקופה ההלניסטית נחשפו שרידי ישוב ובהם שני קטעים של יסודות של קירות שנבנו על סלע האם. קטע קיר אחד, הבנוי מאבנים גדולות נמצא רחב במיוחד ויתכן והוא שריד של מבנה מידות. בממצא כלי החרס מתקופה זו ניכרת שליטה של כלים מקומיים וכמעט ולא נמצאו כלים מיובאים.
מן התקופה הרומית הקדומה נחשפו שרידים של שלושה מבנים מדורגים שנבנו עם כיוון מדרון הגבעה. על חלק מן הרצפות נמצאו כלי חרס באתרם ובהם קערות, סירי בישול וקנקנים המתוארכים לראשית התקופה הרומית ועד למאה הב' לסה"נ. כלים אלו מוכרים ככלים יהודיים והם דומים לכלים שיוצרו בביתי היוצר של כפר חנניה ושיחין. כמעט ולא נמצאו בחפירה כלים מיובאים. סמוך למבנים נחשפו שרידים של בריכה מדורגת ומטויחת שנראה כי ניתן לזהותה כמקווה.

החפירה נערכה כחצי קילומטר ממזרח לתוואי הדרך הרומית שהובילה מלגיו לציפורי.
מן הממצא עולה כי הישוב מתקיים במקום ברציפות ובממצא כלי החרס בשתי התקופות מועטים הכלים המיובאים ורב השימוש בכלים מקומיים. ידוע שבתקופה הרומית הקדומה נטייה זו אופיינית ליישובי הגליל היהודיים. ניתן אם כך לשער ששורשיה של מציאות זו כבר בתקופה ההלניסטית.