Israel Antiquities Authority
נגישות

חפירת הצלה בתל אבו הואם, 2001

מיכל ארצי, אוניברסיטת חיפה

תל אבו הואם שוכן באזור שפך נחל הקישון וואדי סלמן. גובהו של האתר, לפני תחילת עבודות הפיתוח, היה כ8- מטרים ושטחו לא ידוע במדויק. מלבד התל, נמצאו באזור שני אתרי קבורה ושלושה מעגנים. המעגנים ששימשו את הישוב, נמצאים היום במרחק של 1.5 ק"מ מהחוף.

מיקומו האסטרטגי הטוב של האתר, במקום המוגן באופן טבעי על ידי רכס הכרמל, אפשר מעגן באסטואר של הקישון. זה גם תחילת אחד מנתיבי המסחר העיקריים שחצו את הארץ לרוחבה, ממערב למזרח. הישוב שימש כמרכז מסחרי בעיקר בתקופת הברונזה המאוחרת, תקופת הברזל והתקופות הפרסית וההלניסטית.

 

מספר רב של חפירות נערכו באזור התל, כמו גם סקרים גיאומורפולוגיים, מאז 1922, כאשר נערכה חפירת ההצלה הראשונה בראשות פל"א גאי וג"מ פיצג'רלד, וב1933-1929- חפירות בראשות ו' המילטון. בשנות ה50- וה60- שוב נערכה חפירת הצלה בבית הקברות מטעם אגף העתיקות והמוזיאונים של ישראל בראשות ע' ענתי ומ' פראוסניץ וחפירת הצלה בתל בראשות ע' ענתי וי' עולמי.

באמצע שנות ה80- נערכו באתר סקירות נוספות ללמידת השינויים הגיאומורפולוגיים על ידי א' רבן וי' גלאנטי מאוניברסיטת חיפה. ב1986-1985-, נערכה חפירה בהנהלתה של ג' בלנסי מטעם המכון הצרפתי בירושלים בשיתוף עם ד' הררה ומ' ארצי.

 

החפירות בקיץ 2001

חפירת הצלה נוספת, התקיימה בקיץ 2001, בחודשים יולי-אוקטובר בצפון התל, באזור שהיה מחוץ לאתר המבוצר. החפירה נערכה מטעם רשות העתיקות ואוניברסיטת חיפה, בניהולה של פרופ' מיכל ארצי ובעזרתם של שלום ינקלביץ ועוזי עד.

החפירה התמקדה בריבועים של 5X5 מטרים, שנקבעו על ידי היזמים העומדים להציב בריבועים אלה אומנות לגשר. שיגומים הוכנסו לעומק בכל הריבועים, למנוע זרימת מי תהום מן הצדדים. דבר זה אפשר חפירה סטרטיגרפית לעומק של כ1.50- מתחת לפני הים. ברוב הריבועים נמצא מעט ממצא אדריכלי, אך נמצאה הרבדה גיאומורפולוגית וכמות רבה מאוד של ממצא קטן ברובו מתקופת הברונזה המאוחרת. הסיבה לכך היא, כנראה העובדה, שבתקופת הברונזה המאוחרת II ואולי הברזל I, הציפו המים את האזור מדי פעם בגלל שינויים גיאומורפולוגיים, שקיעה או עלייה במפלס פני הים או האתר עצמו. אלו גרמו למצבורים הרבים של הקרמיקה. חלקה ודאי מן האתר, אך חלק נכבד ממנה הוא ודאי מן הספינות שעגנו במקום, ממצבורי קרמיקה שנשברו בעת ההפלגה. אלה כלים שיצאו מכלל שימוש ופשוט נזרקו. הקרמיקה כוללת אחוז יבוא גבוה ביותר מקפריסין, מערב טורקיה, יוון, סוריה ומצרים. הוא כולל גם משפחות שבעבר כלל לא היו מזוהות כיבוא.


מאמרים נוספים ...