ארכיאולוגים ברשות העתיקות מעריכים כי בחפירות האחרונות שערכו בחורבת בורגין שבפארק עדולם, איתרו למעשה, את כפר ביש, שהיה יישוב מרכזי בתקופת בית שני.

לרגל שנת ה-60 למדינה, העניקה קרן קיימת לישראל לראש הממשלה אהוד אולמרט, ובאמצעותו - למדינה, את "פארק עדולם" - פארק ענק בשפלת יהודה, המשתרע על כ-50,000 דונמים, והכולל נוף מרהיב, ממצאים ארכיאולוגים מתק' בית שני, שבילי הליכה ושבילי אופנים.
פארק עדולם שוכן בליבה של שפלת יהודה, מדרום לבית שמש. נחל האלה מציין את גבולו הצפוני של הפארק ונחל גוברין את גבולו הדרומי. הפארק יוצר יחד עם פארק בריטניה ופארק ארצות הברית את המרחב הירוק של מרכז הארץ.

הפארק הוכשר לציבור בשיתוף עם רשות העתיקות, אשר חפרה וחשפה במקום שני אתרים ארכיאולוגים רבי חשיבות מתק' בית שני - חורבת עתרי וחורבת בורגין. אתרים אלה, היו יישובים יהודיים פעילים מרכזיים בתקופה זו, ולמעשה, אזור שפלת יהודה כולו, היה בימי בית שני מרכז ההתישבות היהודית.

חורבת עתרי, שנחשפה בשנת 2001-2000 ע"י הארכיאולוגים אמיר גנור וד"ר בועז זיסו מרשות העתיקות, מזוהה עם הישוב היהודי הקדום "כפר עתרה" שהוזכרה על ידי ההיסטוריון היהודי בן תקופת הבית השני, יוסף בן מתיתיהו, בספרו 'מלחמות ד' ונחרבה בחורבן אלים בשנת 69' לספירה, וחורבת בורגין, שנחשפה בימים אלה ע"י הארכיאולוגים אמיר גנור ואלון קליין מהיחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, מזוהה, על פי הסברה, עם כפר ביש, המוזכר אף הוא בכתבי יוסף בן מתיתיהו. ההערכות אומרות, שיישוב זה - בניגוד לכפר עתרה, נכנע לשר הצבא הרומי, דבר שאפשר לישוב ליהנות מפריחה מתמשכת ולקנות לעצמו מקום כאחד מהישובים הגדולים והמרכזיים בשפלת יהודה.

חורבת עתרי ממוקמת על שלוחה בגובה 406 מטר מעל פני הים, במיקום המעניק תצפית ושליטה. בעקבות הפגיעה הרצופה באתר על ידי שודדי עתיקות וכדי למנוע פגיעה נוספת, יזמה רשות העתיקות פרוייקט, שמטרתו חשיפה והצגה לקהל של חורבת עתרי, ישוב כפרי יהודי שהתקיים למן שלהי התק' הפרסית ועד לראשית התק' הביזנטית – כלומר; למשך 800 שנה ברציפות. החפירה באתר התבצעה בשנת 1999 - 2000 בניהולם של ד"ר בועז זיסו ואמיר גנור מרשות העתיקות, באמצעות פועלים מפרויקט אבטחת הכנסה מאופקים, קריית גת, קריית מלאכי, רהט וירושלים. באתר בוצעו עבודות שימור ושיחזור על ידי תחום שימור של רשות העתיקות, בסיוע קק"ל ותרומה של חברת "כרמים- יקב האלה".
למן שנת 2000 ועד ימים אלה, ממשיכה החפירה הארכיאולוגית בחורבת עתרי על ידי אלפי תלמידי בתי ספר, הפוקדים את האתר מדי שנה.
היישוב באתר הגיע לשיא גודלו במאה ה-1 לספירה, אז השתרעו בניניו על פני שטח של כ-12 דונם. בתקופה זו התגוררה במקום אוכלוסיה יהודית, וכעדות לכך נתגלו שלוש מקוואות טהרה, כלי אבן שאינם מקבלים טומאה, וממצאים נוספים, שבכללם מטבעות מימי המרד הגדול ומרד בר כוכבא וכלי חרס וזכוכית רבים.

היישוב נפגע קשות במהלך המרד הגדול ברומאים בשנת 69 לספירה, במהלך מסע צבאי שנערך בארץ אידומאה העליונה בשנה זו. היישוב היהודי באתר התחדש בתקופה שבין המרד הגדול למרד בר כוכבא (132 לספירה). בנאי היישוב שיקמו רובעי מגורים, התקינו מערכות מסתור תת קרקעיות ומערכות לאיסוף מים, סתמו פרצות בחומת הישוב ועיבו את מערך ההגנה והביטחון של הישוב, כל זאת כהכנה למרד בר כוכבא. על פי הממצא הארכיאולוגי באתר, היישוב לקח חלק במרד זה, ובסיומו נחרב ונהרס באופן אלים. עדות מרתקת לחורבן התגלה באחד ממקוואות הטהרה בתוכו נקברו לוחמי המרד על רכושם וציודם, לפחות אחד הנקברים איבד את ראשו במכת חרב.

הממצא המרכזי בחפירה הוא מבנה ציבור – בית כנסת רחב ידיים בגודל 13*7.5 מטר, שבתוכו שלוש אומנות רבועות עליהם הונחו עמודים עגולים וכותרות, אל המבנה מוביל חדר מבוא מלבני. למרגלות המבנה חצר עם ספסלים חצובים בסלע ותחת למבנה נחצבה מערכת מסתור מסועפת. בקרבת המבנה שתי מקוואות טהרה. מבנה זה, שהוקם בתק' שהבין המרד הגדול 66-70 לספירה ומרד בר כוכבא 132-135 לספירה דומה בתוכניתו האדריכלית למבנה בית הכנסת הקנאי באתר מצדה ולמבני ציבור נוספים באזור מודיעין לדוגמא. מבנה זה הוא הגדול במבני האתר, תוכניתו האדריכלית נועדה להכיל ציבור רב, כיוונו פונה לירושלים.מבדיקה וניתוח של מכלול הנתונים ניתן לקבוע שזה הוא מבנה הציבור / בית הכנסת של תושבי הישוב היהודים. ואם כך לפנינו שרידיו של אחד מבתי הכנסת המוקדמים ביותר המוכרים כיום.
חשיפת חורבת עתרי טרם הושלמה, אך ממחקר האזורים שנחפרו ונחשפו, ניתן ללמוד רבות כיצד נראה כפר יהודי טיפוסי מתקופת הבית השני על מבניו, חצרותיו, מתקניו ומבני הציבור והמערכות התת קרקעיות.

חורבת בורגין, שנחשפה בימים אלה ע"י הארכיאולוגים אמיר גנור ואלון קליין מהיחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, מתפרסת על פני שטח של כ - 60 דונם בראש כיפה, וחולשת על כל סביבתה. גנור וקליין משערים שחורבת בורגין היא למעשה כפר ביש, המצוין בתלמוד הירושלמי ובתלמוד הבבלי, ובכתבי יוסף בן מתיתיהו (המוכר גם כיוספוס פלביוס). כפר ביש היה אחד הישובים המרכזיים ביותר של תק' בית שני, אם לא המרכזי שבהם.
החוקרים מעריכים, כי האתר יושב לראשונה בתקופת הברזל ב' (1,000 לפנה"ס), והתקיים מאז ועד לתקופה המודרנית.בסמוך לאתר עמקים רחבים ופוריים, שמאפשרים קיום חקלאות ותנאי מעבר נוחים. מצפון מערב לאתר מצויה באר בורגין - באר מים פעילה ושופעת עד לשנים האחרונות, ובארות נוספים. המקום משופע בורות מים חצובים, אליהם מובילות תעלות איסוף למי גשם.
בדומה לאתרים עתיקים רבים אחרים באזור, סבלה החורבה מחפירות של גנבי עתיקות, אשר פרצו ושדדו

מערות קבורה (המערות אטרקטיביות במיוחד עבור השודדים, כיוון שבהן משתמרים בד"כ חפצים שלמים, בני מאות ואלפי שנים, ששווים בשוק העתיקות גבוה), מתקני תעשיה, ומתקני קולומבריום, הנמצאים בלב האתר ומורדותיו.
באתר חצובות עשרות מערות ומערכות תת קרקעיות מתקופות שונות. כמו כן, בחורבת בורגין תפרוסת בית קברות נרחבת. במקום השתמרו עשרות "מרתפים" חצובים בסלע הקירטון, ששימשו לצרכים מגוונים: מחסנים, קולומבריה, בתי בד, מערכות מסתור, ועוד.
בחורבת בורגין אין עדויות ארכיאולוגיות לכיבוש בחורבן אלים -בשונה מחורבת עתרי, שנכבשה ונהרסה בחורבן אלים בסמוך לשנת 69 לספירה. יתכן וכניעת תושביה לשר הצבא הרומי כמוזכר בחיבורו של יוסף בן מתיתיהו, אפשר לישוב ליהנות מפריחה מתמשכת ולקנות לעצמו מקום כאחד מהישובים הגדולים והמרכזיים בשפלת יהודה.

 רוה"מ אהוד אולמרט, ברך על המתנה:"אין מתנה ראויה למדינת ישראל יותר מהמקום המרהיב של פארק עדולם, שיושב על האזור היהודי המאוכלס ביותר בימי בית שני. בדרך איטית אך בלתי נמנעת, אנו מחדשים את הקשרים עם העבר. זו הארץ שלנו, אין ספק בכך. אם יש למישהו ספק, נביא אותו לפה כדי לראות איך חיו כאן יהודים לפני 2000 שנה".
ראש הממשלה אף גינה את תופעת שוד העתיקות, הנפוצה מאוד באזור פארק עדולם. לדבריו, "רשות העתיקות נלחמת בתופעה של מי מנסים לגזול את העבר ולסחור בהסטוריה שלנו".

לדברי יו"ר קק"ל העולמי, אפי שטנצלר: "פארק מערות עדולם הוא חלק מ"מרחב ביוספרי שפלת יהודה", חגורה ירוקה שחוצה את הארץ לרוחבה בה אנו פועלים לשמור על אופיו של האזור ועל האיזון בין פיתוח, חקלאות, טבע ושטחים פתוחים. אנו רואים ברצועה ירוקה זו תרומה חשובה לאיכות החים של תושבי המידה. מאות אלפי המטיילים שפוקדים את האזור מדי שנה מוכיחים עד כמה אין מדובר במותרות, אלא בצורך קיומי. לחנוכת הפארק מזמינה קק"ל את הציבור לאירוע חגיגי ענק ביום העצמאות, במסגרת אירועי שנות ה-60 למדינה".

מנכ"ל רשות העתיקות, שוקה דורפמן, אמר: "כאן היה לב ההתישבות היהודית בשפלת יהודה. האתר הפסטורלי הזה שקק חיים בעת ההיא. מצאנו כאן בית כנסת מהעתיקים בארץ ישראל, מערכות מסתור תת קרקעיות שהכינו יהודים לפני המרד הגדול והנה אנחנו כאן, 2000 שנים אחרי, חוגגים 60 שנה במדינת ישראל. אנחנו נקודה בזמן ברצף ההסטורי, וחובתנו להמשיך ולהנחיל מורשת זו לדורות הבאים."