כנס ראשון מסוגו בנושא "העיר העתיקה צפת: שימור העבר לצד פיתוח לעתיד", התקיים בסוף השבוע האחרון במכללה האקדמית צפת, ביוזמת רשות העתיקות.
 
שימורה של עיר היסטורית -  לצד פיתוחה והסדרתה לחיים בתקופה המודרנית, היא משימה מורכבת. דווקא בצפת העתיקה, בה השתמר מרקם עירוני ייחודי ויוצא דופן - במיוחד ברובע המקובלים הקדום שברובע הספרדי, קיימים קשיים בשימור המורשת ההיסטורית הבנויה, שהולכת ונעלמת בשיטתיות, כבר מראשית שנות ה-60. כך, למשל, מתוך רשימה של 13 מבנים שהוכרזו ב-1972 כמבנים לשימור, נותרו היום בצפת רק שלושה. גם הכנת תוכנית המתאר לעיר העתיקה, שתכנונה החל בשנות ה-70, טרם הסתיימה.
 
ביום העיון, הסכימו נציגי הגופים כי יש דחיפות גדולה בקידום מהלך תכנוני משמעותי בעיר העתיקה בצפת לפני שנכס לאומי זה ייהרס ויאבד לעם ישראל.
הוחלט על הקמת ועדת היגוי בראשות אדריכל אלכס שפול, מתכנן מחוז צפון במשרד הפנים, בהשתתפות כל הגורמים הרלוונטיים לנושא. כן הוחלט, שוועדת ההיגוי תפעל במהירות מרבית כדי להניח על שולחנו של ראש העיר שייבחר בצפת ועל שולחן המדינה את התווית הדרך לשיקומה ולשימורה של העיר צפת העתיקה.  
 
המשתתפים בכנס הצרו על כך שראש העיר - למרות שהוזמן לשאת דברים בכנס, בחר לא להשתתף בו.
 
הכנס נפתח באירוע חגיגי של חנוכת שביל מטיילים במצודה הצלבנית - ממלוכית של צפת, אותו ביצעה רשות העתיקות במימון החברה הממשלתית לתיירות.