בחפירה ארכיאולוגית שערכה לאחרונה רשות העתיקות בשכונת ראס אל-עמוד, לפני הקמת בי"ס לבנות ע"י עריית ירושלים, נחשפו שרידי ישובים המתוארכים לשלבים שונים של התקופה הכנענית התיכונה (2200 - 1900 לפנה"ס) ולסוף ימי הבית הראשון (מאות 8 – 7 לפנה"ס) וכן כתובת בכתב עברי קדום המזכירה את השם "מנחם".
 
מבין השרידים מימין הבית הראשון נחשפה ידית של קנקן, שנחרט עליה השם העברי "(ל)מנחם".
לדברי מנהל החפירה מטרם רשות העתיקות, הארכיאולוג ד"ר רון בארי, "הממצא החשוב מצטרף לשמות דומים שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות במזרח הקדום, ובארץ ישראל בפרט. השמות "מנחם" ו"ינחם" מביעים נחמה - אולי על מוות של קרובים."
 
ד"ר בארי מוסיף, כי שמות כאלה הופיעו עוד קודם, כבר בתקופה הכנענית: השם "ינחם" נמצא כתוב על חרס מצרי מהשושלת ה-18, והשם "ינחמו" נזכר בארכיון אל-עמרנה (מאה 14 לפנה"ס) כשמו של נציב מצרי בחוף הלבנון.
 
זו הפעם הראשונה שנמצאה ידית עם שם זה בירושלים. השם "מנחם" ידוע בשמות עבריים או פניקים, וחותמות בשם זה נמצאו בארץ ישראל, באשור, בקפריסין ובמצרים.  במקרא נזכר מנחם בן גדי, שמלך על ישראל בשומרון במשך 10 שנים, והיה מן המלכים האחרונים של ממלכת ישראל. ספר מלכים ב' מספר, כי מנחם בן גדי עלה לשלטון בשנת שלושים ותשע לעוזיהו מלך יהודה. מנחם מלך ישראל נזכר גם בכתובים של מלך אשור - תגלת פלאסר השלישי, כ"מנחם השומרוני", וכאחד המלכים שהעלו לו מס.