במהלך חפירה ארכיאולוגית המנוהלת בימים אלו ע"י קייט רפאל מרשות העתיקות ברובע היהודי של ירושלים, נחשפה לפני כשבועיים פיית מקטרת עשויה חרס, ועליה כתובת בשפה הערבית: "האהבה היא שפת האוהבים" ("אל-קלב לע'ה אל-מחבוב"). לדברי שחר פוני, אדריכל העיר העתיקה ברשות העתיקות, "בחפירות ארכיאולוגיות נחשפים לעיתים שרידים הכוללים כתובות מונומנטליות (מוסדיות), חלקן בעל ערך דתי, חלקן כתובות להנצחת תורם, ועוד. לצד כתובות אלו, מתגלות לעיתים כתובות בעלות ערך אישי: בתי שיר, איחולים, וציטוטים נוספים מהם ניתן ללמוד על חיי היום יום ואפילו על עניינים הנוגעים לרגשות שבינו לבינה... מקטרות מסוג זה היו נפוצות מאוד בתקופה העות'מאנית (המאות ה16-19 לסה"נ) ושימשו ברובן לעישון טבק. השלטונות העות'מאניים ניסו להלחם בנוהג זה, אך נכשלו לאחר שהתברר כי העישון הושרש היטב בכל שכבות הציבור. המקטרות שמשו גם כתכשיט שניתן לעונדו על הבגד, והעישון עצמו היה מקובל בקרב גברים ונשים כאחד. יתכן ומקטרת זו ניתנה כשי לאהוב או לאהובה". בציורים על ירושלים מהמאה ה-19 מתוארות הדמויות הירושלמיות כשהן מעשנוות מקטרות חרס דומות לזו שנתגלתה בחפירה הנוכחית. העישון נעשה פעמים רבות בבתי קפה ובחברותא. סביב נוהג זה התפתחו בתי הקפה בעיר המוכרים גם היום, המשלבים שתיית קפה ועישון נרגילות ומקטרות.