נמצא חותם בן 800 שנה שהוטבע ע"י המנזר של סבאס הקדוש בחפירות ארכיאולוגיות שערכה רשות העתיקות בשכונת בית וגן בירושלים החוקרים: ייתכן שבית החווה שנחשף בחפירות היה חלק מנכסי המנזר בתקופה הצלבנית חותם נדיר של מנזר סבאס הקדוש התגלה בשכונת בית וגן בירושלים. החותם הוצא מהשטח בחפירות ארכיאולוגיות לפני כשנה וחצי, אך רק לאחר עיבוד וחקירת החומר מהחפירה, זוהה כחותם ייחודי שהוטבע ע"י הלוורה – מנזר המתבודדים של סבאס הקדוש. במהלך קיץ 2012 ערכה רשות העתיקות שתי חפירות הצלה ארכיאולוגיות באתר 'חורבת מיזמיל' שבשכונת בית וגן בירושלים. בחפירות נתגלו שרידי בית חווה שהוקם בתקופת הביזנטית (המאות 5-6 לסה"נ). האתר ניטש בסוף התקופה הביזאנטית והוקם מחדש בתקופה הצלבנית (המאות 11- 12 לסה"נ) והגיע לשיא גודלו בתקופה הממלוכית ( המאות 13-15 לספה"נ). במהלך החפירות נתגלו ממצאים המלמדים על חיי היום-יום באתר. באופן מפתיע, בשלב עיבוד ממצאים אלו, נחשף חותם עופרת נדיר המתוארך לתקופה הצלבנית. החותם, או ה"בולה", הודבק על מכתב, ונועד לוודא שייפתח רק על ידי בעליו. ייצור הבולה נעשה בשני חלקים, וביניהם חוט, שעבר דרך חריץ. אלה, נסגרו בלחץ. החותם בן ה- 800 שנה השתמר היטב, ועליו ניתן להבחין בדמות מצד אחד, ומאחור מופיע כיתוב ביוונית. החפץ הועבר לבדיקה לידי ד"ר רוברט קול מרשות העתיקות ופרופ' ש'ינה קליווד מצרפת, וזוהה כחותם שהוטבע על ידי ה"לוורה" - מנזר המתבודדים של סבאס הקדוש. ארכיאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות, ד"ר יובל ברוך, הציג את הממצא הייחודי לפטריארך היווני-אורתודוקסי תיאופילוס השלישי מירושלים, אשר עמד על חשיבותו לתולדות הנצרות בארץ הקודש וציין את חשיבותו של המחקר הארכאולוגי לעניין זה. סבאס הקדוש, או בשמו בסורית "מר סבא", היה מהחשובים שבמנהיגיה הבולטים של תנועת הנזירות הנוצרית שהתפתחה בתקופה הביזאנטית במדבר יהודה. הוא בנה כמה מנזרים, וגולת הכותרת של בנייתו הוא מנזר המכונה היום 'מנזר סבאס הקדוש', אשר בתקופה הביזאנטית נקרא "הלאורה הגדולה". במנזר, הממוקם במצוק נחל קידרון, התגוררו כמה מאות נזירים. מדובר במנזר היחיד במדבר יהודה שמעולם לא ניטש, וגם היום מתגוררים בו כעשרה נזירים יוונים, והוא שייך לכנסייה היוונית אורתודוכסית. סבאס היה מעורב בכל הנעשה בארץ ישראל הביזאנטית, ופעמיים הלך ברגל לקונסטנטינופוליס הבירה, על-מנת לבקש מהקיסר לסייע לאוכלוסיית הארץ. סבאס הוכרז לאחר מותו כקדוש, ושמו מופיע ברשימת הקדושים הנוצריים. בחותם, אשר נכתב עליו ביוונית "סבאס הקדוש", נראית דמותו של סבאס עם זקן, לובש גלימה, כשהוא מחזיק בידו צלב. בצד האחורי של הבולה מופיע טקסט ביוונית: "חותם של ה"לוורה של סבאס הקדוש". לדברי ד"ר רוברט קול "מנזר מר סבא שיחק תפקיד חשוב בענייניה של ממלכת ירושלים במהלך התקופה הצלבנית, והיו לו יחסים הדוקים עם משפחת המלוכה. למנזר היו נכסים רבים, וייתכן שחווה זו היותה חלק מנכסי המנזר בתקופה הצלבנית.” לדברי בנימין סטורצ'ן וד"ר בנימין דולינקה, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, "מדובר בממצא נדיר ביותר, שכן חותם כזה לא נתגלה עד עתה. בנוסף, החפץ מוסיף מידע היסטורי חשוב, המלמד על סביבתו של האתר בשכונת בית וגן. תיעוד היסטורי על מכירת אדמות למנזר מופיע בארכיון הלטיני של כנסיית הקבר הקדוש בירושלים מהשנים 1163- 1164. שם כתוב בין היתר על בית חווה בשם "טורה" ללא ציון גיאוגרפי. קיימת אפשרות שמדובר באתר זה".