בחפירות רשות העתיקות הנערכות באזור נחל תות, הולכים ונחשפים מרכז מנהלי מרשים מימי בית ראשון ועל יסודותיו שרידי בנייה צפופה של כפר יהודי מתקופת הבית השני, שככל הנראה חרב  במרד הגדול (שנת 70 לספירה).  הכפר התגלה במצב השתמרות נדיר: קירותיו עומדים על תילם, לרבות הפתחים והמשקופים המצויים באתרם. תכניות הבתים מתחברים למבנים שלמים הכוללים אזורי מגורים, חדרים מסודרים מסביב לחצר ומקווה טהרה. כן התגלו בחפירות ממצאים רבים, ביניהם: כלי חרס, כלי אבן וחפצי מתכת. החפירות נערכות לבקשת חברת 'כביש חוצה ישראל', לשם סלילת תוואי כביש 6 באזור נחל תות (מדרום לכביש נחל יקנעם), בראשותם  של ד"ר ג'ראלד פינקלשטיין ואמיר גורזלזני מרשות העתיקות.
בין הממצאים שנחשפו נתגלה חותם אבן עברי המחולק לשלוש רצועות: ברצועה העליונה – חרות עיטור של ארבעה רימונים, ובשתיים האחרות - כתובת בכתב העברי הקדום האופייני לשלהי המאה השמינית ולמאה השביעית לפני הספירה, המציינת את בעל החותם, כנראה פקיד במינהל הממלכתי: "למכאח (בן) עמיחי". החותם עשוי מאבן חן בצבע חום בהיר, ויש לו צורה אליפתית.  אורכו כסנטימטר וחצי ורוחבו כסנטימטר אחד. חור מפולש שנקדח לאורכו מעיד כי הוא נתלה כמו ענק על הצוואר.
ד"ר דוד עמית מרשות העתיקות, אשר פענח את הכתובת בסיועה של ד"ר אסתר אשל מאוניברסיטת בר-אילן, מסר כי  השמות "מכאח" ו"עמיחי" חדשים לאוצר השמות העבריים הידועים מן המקרא, ומתעודות וחותמות בני זמנו, אולם הם מכילים את המרכיבים "אח" ו"עם" הרווחים באוצר שמות זה. "חשיבותו של החותם נובעת הן מתרומתו לאוצר השמות המקראיים והן מכך שבניגוד למרבית החותמות מסוגו, מקורו של חותם זה בחפירה ארכיאולוגית מוסדרת ולא מאספני עתיקות" הוסיף ד"ר עמית. כאמור, שימש החותם פקיד רם דרג שככל הנראה שירת במרכז האדמינסטרטיבי הממלכתי מימי הבית הראשון - ששרידיו המרשימים בעוצמת בניינם הולכים ונחשפים בחפירה מעל נחל תות.
מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, אמיר גורזלזני וג'רלד פינקלשטיין, מדווחים על ממצא כתוב נוסף בן זמנו של החותם, המעיד אף הוא על מהותו של האתר. מדובר במספר שברי ידיות של קנקנים לאגירת מאכל ומשקה, שעליהן נמצאו טביעות חותם ממלכתיות: המילה "למלך" ושמות הערים חברון וזיף שהיו ערי מנהל חשובות בממלכת יהודה בסוף ימי הבית הראשון. "טביעות חותם כאלה הן ממצא שכיח באתרים מקראיים בתחום יהודה, אולם הימצאותן באתר כה צפוני, עמוק בתחומי ממלכת ישראל המקראית, היא מפתיעה ביותר ותעורר בוודאי עניין רב בקרב חוקרי תקופת המקרא" אמר גורזלזני.