Israel Antiquities Authority
נגישות

היערכות רשות העתיקות להשלמת פרסום המגילות

אמיר דרורי

חורבת קומראן, מבט לדרום מערב
חורבת קומראן, מבט לדרום מערב

מפעל פרסום המגילות שאנו מציינים היום את סיומו עוסק בכ- 15000 מגילות וקטעי מגילות שנמצאו במוזיאון רוקפלר בירושלים, ואשר עברו לרשותה של מדינת ישראל במלחמת ששת-הימים. סמוך להקמתה, לפני למעלה מעשור, החליטה רשות העתיקות ליטול על עצמה את הטיפול במגילות ולייחס לכך עדיפות ראשונה במעלה. לאחר צעדים שננקטו לשיפור אבטחת המגילות ותנאי אחסנתן, הוחלט להעניק להן "טיפול שורש" בשלושה עניינים: הבאה לפרסום מלא של כל המגילות הנמצאות ברשות העתיקות; טיפול שימורי במגילות כדי להצילן מכליה; וניסיון לאתר מגילות נוספות באזורי מדבר יהודה וים המלח באמצעות סקר וחפירות ארכיאולוגיים.

 

כשלב מקדים הוקמה "ועדת המגילות" בעצה אחת עם המועצה לארכיאולוגיה של מדינת ישראל. חברי הוועדה היו פרופ' יונה גרינפילד המנוח ופרופ' שמריהו טלמון יבדל"א, שניהם מן האוניברסיטה העברית בירושלים, ומר מגן ברושי מנהל "היכל הספר" במוזיאון ישראל. אליהם צורפו פרופ' עמנואל טוב, שנתמנה לשמש כעורך הראשי וגב' איילה זוסמן שפעלה כמזכירת הוועדה.

 ועדת המגילות קיימה למעלה מ- 70 פגישות שבהן נדונו והוכרעו עניינים שונים הכרוכים במגילות ובעיקר נושא פרסומן. עבודת הוועדה התנהלה ברוח טובה והחלטותיה נתקבלו מתוך הסכמה. היה זה משובב לב לחזות בקבוצת המומחים המקדישים מזמנם ומכישוריהם לפתרון הנושא המורכב. ללא עבודתה המסורה והיעילה של ועדת המגילות, אי אפשר היה לסיים את מפעל הפרסום. כאמור, רשות העתיקות טיפלה בשלושה נושאים:

א.שימור המגילות. בסיוע מומחים מרחבי העולם ומישראל פותחה וסוכמה דרך טיפול מתקדמת וברשות העתיקות הוקמה מעבדה ייחודית לצורך זה, הנותנת תשובה הולמת לבעיה.

ב. נסיון לאיתור מגילות נוספות. הנחת היסוד במפעל זה היתה שקיימות מגילות נוספות שטרם אותרו ומן הראוי לחפשן. הפעולה העיקרית נעשתה על ידי רשות העתיקות וקמ"ט ארכיאולוגיה ביהודה ושומרון בראשות ד"ר יצחק מגן. לפני כשמונה שנים נערך "מבצע מגילה" שבמסגרתו נסקרו מאות מערות ונחפרו עשרות מהן, וכמו כן חודשה החפירה הארכיאולוגית באתר קומראן.

ג. פרסום המגילות. היה זה המפעל המורכב והמסובך ביותר. עם מינויה של ועדת המגילות הובהרה תמונת המצב של הפרסום ושל זכויות הפרסום המדעי שהיו מסורות בידי חוקרים שונים. בעקבות זאת גובשה תכנית פרסום שעקרונותיה היו הרחבת צוות החוקרים וקביעת לוח זמנים לעבודתם. בפועל השתתפו במפעל כמאה חוקרים שנבחרו על פי כישוריהם. לוועדת המגילות היתה שמורה הזכות להעביר לחוקרים אחרים חומר שלא יפורסם במועדו. סוכם על המשך הוצאה לאור של הסדרה כולה ונפתרה שאלת העיון בחומר הנחקר על ידי חוקרים נוספות טרם הפרסום הסופי של החומר.
תערוכת המגילות בותיקן, רומא
תערוכת המגילות בותיקן, רומא

בחירתו של פרופ' עמנואל טוב כעורך ראשי התבררה כמוצלחת ביותר. הודות לידענותו, כישוריו ועבודתו המסורה והשיטתית אפשר לברך היום על המוגמר.

 

נזכיר, כי בשעתו נמתחה ביקורת על השהיית פרסום המגילות ואף נעשו בידי גורמים שונים פעולות הנוגדות את החוק, כגון פרסום תצלומים של המגילות. חרף זאת העדיפה רשות העתיקות להתרכז בפרסום עצמו ולא לפעול במישור המשפטי כנגד אותם גורמים. השלמת הפרסום נעשית לא עקב הביקורת, אלא למרות הביקורת. פרסום המגילות הוא ייחודי בכך שהושלם כולו, גם בהשוואה לחומר דומה אחר (כגון זה שנמצא בגניזה מקהיר, במארי ובמקומות נוספים), אשר טרם זכה לכך, אף שנתגלה לפני שנים רבות. נוסיף ונזכיר, כי הטיפול השימורי במגילות, חיפוש מגילות נוספות והפרסום תבעו משאבים רבים. לצערנו לא הצלחנו לשכנע את הממשלה, ובמיוחד את משרד החינוך והתרבות ואת משרד המדע, כמו גם גופים נוספים, כגון קרן עזבונות המדינה, לסייע בידינו, ונאלצנו לפתור את השאלות הכספיות באמצעינו הדחוקים בלאו הכי ובכספי נדבנים. בעניין זה הסתייענו גם בארגון תערוכות של המגילות הגנוזות שהוצגו מחוץ לארץ.

פרסום המגילות נפתר והושלם ואנו מודים לכל מי שעסק בו. נושא שימור המגילות אף הוא פתור. בנושא איתור מגילות נוספות עשינו את המינימום הנדרש. למדנו שגם משימות בלתי-אפשריות, כמו פרסום המגילות, אפשר להשלים כאשר יודעים מהי המטרה, מסכמים דרך פעולה ופועלים בנחרצות ובהתמדה להשגתה גם בצוק העתים.

המגילות הגנוזות מוחזקות מאז מלחמת ששת-הימים בידי רשות העתיקות של מדינת ישראל, אך יש מי שאינו מקבל זאת. שאלת הבעלות על המגילות איננה קיימת לגבי דידנו, אולם בהסכם אוסלו נקבע שגורל הממצאים הארכיאולוגיים שנחשפו בחבלי יהודה, שומרון ועזה, לרבות המגילות, יבוא על סיכומו בהסדר הקבע עם הפלשתינאים. השאלה, שהיא פוליטית ואולי משפטית, תגיע לפתרונה רק בעתיד ואנחנו מצווים לעמוד על המשמר כדי שהמגילות תישארנה בידי מי שמחזיק בהן כיום.

המפגש הזה מתקיים בבית הנשיא, ויש להודות לו על כך. לנשיא משה קצב יחס מיוחד למורשת העבר של ארץ-ישראל, וראיה לכך, בין היתר, הוא הגן הארכיאולוגי המקיף את בית הנשיא. מדינת ישראל עמוסה אירועים וקשיים חברתיים, כלכליים, ביטחוניים ומדיניים, אך אסור שנחיה במקום שבו המוזות שותקות בהרעם התותחים. דווקא העיסוק בעניינים כגון אלה, העולים במפגש היום ובמקום זה, מעיד על חשיבותם ונותן טעם ויכולת להתמודד עם הבעיות. ועל כך תודתנו לנשיא המדינה.


מאמרים נוספים ...