Israel Antiquities Authority
נגישות

שימור מול פיתוח

יובל ברוך ורחל קודיש ושדי

מה גורל האתרים הנחפרים לאחר חפירתם ?

כל אתרי העתיקות מוגנים על פי חוק ! בארץ מוכרזים כיום קרוב ל- 20,000 אתרי עתיקות מסוגים, תקופות וגדלים שונים. כל אתרי העתיקות הללו הם אתרים שההחלטה על הנעשה בהם נתונה בידי מנהל רשות העתיקות.

מבין האתרים ראויים לציון אתרים גדולים ומרכזיים, בעלי חשיבות מיוחדת (הגן הארכיאולוגי בירושלים, מגידו, חצור, בית שאן, קיסריה, מצדה, מרשה - בית גוברין ועוד). באתרים אלה מתקיימת חפירה ארכיאולוגית לטובת מחקר מדעי או לצרכי פיתוח תיירותי בלבד, לתועלת הציבור הרחב.

לגבי אתרים אחרים, קורה לא מעט שפעולת פיתוח מודרנית (שכונה חדשה, כביש, מסילת ברזל וכיו"ב) מתוכננת לפגוע בהם ואף, לעיתים להרוס אותם כליל. במקרים אלה, מתבצעת חפירת הצלה במקומות שבהם מתוכננת הפגיעה המודרנית באתר הקדום, כדי להקטין את ממדי הפגיעה של פעולת הפיתוח. במקרים שבהם ישנה התחבטות קשה בין צרכי הפיתוח לבין החשיבות המדעית, ההיסטורית והתיירותית של האתר, מוקמת ועדה מקצועית - "ועדת שימור", המורכבת מארכיאולוגים, אדריכלים ומתכננים. ועדה זו היא ועדת משנה של המועצה לארכיאולוגיה של מדינת ישראל, ותפקידה לייעץ למנהל רשות העתיקות לגבי כל אתר ואתר. מנהל רשות העתיקות רשאי לקבל את ההמלצה או לדחותה, והוא שקובע בסופו של דבר את גורלו של האתר; אם לשמרו במקומו ולשנות את פעולת הפיתוח או לדרוש את כיסוי האתר ולהתיר את פעולת הפיתוח, או להתיר את הריסת האתר הארכיאולוגי לאחר תיעודו המושלם, ולאפשר את הקמת הפרוייקט המודרני ללא שינויים.


מאמרים נוספים ...