לאורך חופיה של ארץ ישראל מצויים שפע של שרידים עתיקים שהותירו אחריהן התרבויות הקדומות. שרידים אלו מהווים עדות חומרית ייחודית לפעילות אנושית ענפה בין התרבויות ששכנו לחופיו באלפי השנים האחרונות. שרידים אלו הם חלק מהמורשת התרבותית הימית של הארץ והם מקור חשוב להשלמה והעמקת הידע על תולדותיה. בדורות האחרונים נחשפים שרידים ארכיאולוגיים תת ימיים שנסתרו מעין האדם במשך אלפי שנים, כתוצאה מהתערבות האדם בחוף הים (בניית נמלים ומרינות וכריית חול) ופיתוח מערכות הצלילה העצמאיות. חשיפה בלתי מבוקרת של השרידים וההרס הבלתי נמנע גרמו לכך שנכסים אלו מצויים היום בסכנת אובדן.

ב- 50 שנות מחקר ארכיאולוגי תת ימי נחשפו שרידים רבים וחשובים המלמדים על אופי האתרים הממצאים וטיבם . ייחודם של הממצאים, במצב השתמרותם המצוין ומנדירותם בחפירות הארכיאולוגיות ביבשה. כל ספינה שנטרפה משמרת בתוכה למעין "קפסולה של זמן" את רגע האסון ומכילה עדויות רבות המספרות על הטכנולוגיה של כלי השייט, אורחות החיים של אנשי הצוות , מטענה ומסלול הפלגתה.

בסדרת בולים זו בחרנו להציג כמה מהממצאים המאפיינים את השרידים מספינות טרופות שנתגלו לאורך חופי הארץ ומשקפים את הקשרים המסחריים, והאמונות של יורדי הים:

1. העוצמה הטמונה בים עוררה ביורדי הים את הצורך לחפש הגנה וחסות באמונותיהם. הספנים היוונים והרומאים נהגו להצטייד בקמעות ופסלונים ולקיים טקסי פולחן בהפלגה. בספינה רומית שנתגלתה סמוך לחיפה נמצאו שלושה פסלונים שהיו פטרונים של הספנות והמסחר :האל סראפיס, האלה מינרווה והאל מרקוריוס.

2. תפקיד העוגן הוא לעצור את הספינה על ידי משקלו והחיכוך שהוא יוצר עם קרקעית הים, האגם או הנהר ולכן הוא אחד הכלים החשובים והנפוצים ביותר שהיה בשימוש כלי השייט. בספינות היה מספר רב של עוגנים, שכן חלקם אבדו בעת העגינה ואו שקעו למצולות יחד עם כלי השייט שנטרף בסערה. מגוון הטיפוסים שנתגלו בחופינו משלים את הרצף ההתפתחותי של העוגנים. עוגני האבן של תקופת הברונזה, עוגני העץ והאבן או העץ ועופרת מהתקופה הפרסית, הלניסטית והרומית הקדומה, עוגני הברזל מהתקופה הרומית והביזאנטית והעוגנים החתוליים בעלי ארבע עוקצים מימי הביניים .

3. מיקומה של ארץ ישראל על צומת דרכים ראשיות וחשיבותה לדתות המונוטואיסטיות גרם לכך שהארץ הייתה לזירת לחימה בין הממלכות הגדולות . ציים ימיים שנחתו בחופים הותירו כלי מלחמה שונים מגרזני הברונזה, חרבות ופגיונות, קסדות ברונזה, רימוני חרס הידועים בשמם "אש –יוונית" , ותותחים עתיקים .

4. בנמלים נערכה פעילות יבוא ויצוא ענפה של חומרי גלם, כלים, מוצרי מזון ומותרות בקנקני חרס "אמפורות", שהותאמו לסוג הסחורות. שמן הזית והיין היו מבוקשים מאוד בארצות הים התיכון וארץ ישראל שהתברכה בהם הייתה לאחד המקורות החשובים.

סדרת הבולים הונפקה ביוזמתם של ד"ר אהוד גלילי, רשות העתיקות והמעצב אליעזר וייסהוף.

לרכישת הסדרה : השירות הבולאי