Israel Antiquities Authority
נגישות

נמל יפו - פרשת דרכים

יעקב (קובי) שרביט, רשות העתיקות

יפו הקדומה נבנתה על צוק רם, הבולט מקו החוף לתוך הים, לרגלי הצוק נמצאת שורה של שרטונות כורכר היוצרים מקום מחסה או מסתור לכלי שייט קטנים. מהעדויות ההיסטוריות והארכיאולוגיות עולה כי העיר והנמל שימשו ברציפות, כבר מהתקופה הכנענית כתחנה ימית ויבשתית על אחד הסעיפים של "דרך הים" הקדומה, או דרך ארץ פלישתים המקראית. נמל יפו שימש כתחנה ימית קבועה וחשובה ביותר בסחר הימי באגן המזרחי של הים התיכון, בין הערים הפיניקיות בצפון והדלתה של הנילוס בדרום מערב. זאת למרות שנתוניו הגיאוגרפיים אינם המתאימים ביותר כפי שניסח זאת יוסף בן מתתיהו: "יפו נטולת נמל מטבע ברייתה, כי חופה מסולע והוא הולך ונמשך בקו ישר על פני כולה. רק בשני הקצוות הוא כפוף מעט כלפי פנים, אבל גם שם נמצאים חומות סלע תלולות ושיני סלע המזדקרים ונכנסים לתוך הים" (מלחמות היהודים ספר ג', ט:3 )
 
תולדותיו של נמל יפו רצופים באסונות ימיים שאירעו בשל פגעי טבע כדוגמת: אירוע טביעתם של כ- 4200 יורדי ים יהודים שנמלטו ממסע העונשין שערכו הרומאים כנגד "שודדי הים" היהודים של יפו בתקופת המרד הגדול (מלחמות היהודים, ספר ג', ט':2-4'). כ- 1000 שנים מאוחר יותר אירע אסון קשה המתואר בכתביו של  זוולף הנוסע הנוצרי. זוולף מתאר סערה חזקה שפקדה את יפו ב-13 באוקטובר 1102 במהלכה נספו כ- 1000 איש ו- 23 אוניות גדולות התנפצו לסלעים ולחוף.
מאחר ועדויות ארכיאולוגיות ימיות לא היו בידי החוקרים הועלו הצעות שונות לשאלת מקומו של הנמל בעת העתיקה, בהסתמך על  מקורות ההיסטוריים, כרטוגרפיים, גיאולוגים וגיאומורפולוגיים של חוף יפו.
    

החל משנות ה- 90 ביצעה היחידה לארכי' ימית של רשות העתיקות סקרי פיתוח והצלה תת ימיים בחופי יפו זאת בעקבות תוכניות פיתוח באזור הנמל המודרני: פרויקט מדרון יפו (1992), פרויקט הארכת שובר הגלים נמל יפו (1994),פיקוח במהלך העמקת הנמל (1998). כמו כן נערך סקר ארכיאולוגי תת ימי במרחק כ- 2 ק"מ מערבית לנמל יפו במסגרת תוכנית להנחת צינור גז – שדירת הגז המרכזית (2002).


ממצאי הסקרים  בקרבת יפו מתקבלת תמונה כי אין המדובר בנמל עתיק בנוי עם מזחים, רציפים וכדומה (כדוגמת נמל עכו, קיסריה, עתלית) אלא במעגן (תצורה טבעית משופרת ע"י אדם), מעגן טבעי (מחסה ארעי לכלי שייט ליד שרטון סלע טבעי). ממצאי הסקר מהאזור העמוק יותר יתכן ומצביעים על האפשרות כי במקום היה מעין "מעגן בים הפתוח": בדומה לנמל אשקלון או לנמל עזה היום, האוניות  עגנו במרחק מהחוף וטענו או פרקו את הסחורה מכלי שייט קטנים.    


מאמרים נוספים ...