ביום שישי, ה-25 לחודש יולי 1975, סמוך לתל שלם, גילה תייר מניו יורק, בעזרת מגלה מתכות, חלקים מפסל ברונזה של הדריאנוס ובהם אף ראשו של הקיסר. התייר, אשר התארח אצל אחותו בקיבוץ טירת צבי, סיפר על כך לחבריו והביא את שללו לקיבוץ. אחד מתלמידי במכון לארכיאולוגיה, שהיה חבר הקיבוץ באותו הזמן, הודיע לי על התגלית במוצאי השבת. למחרת היום בשעת בוקר מוקדמת זכיתי לראות את שרידי הפסל מוצגים לראווה בחדר האוכל . ידעתי כי בשל חשיבותו הרבה של הממצא יהא עלי לשכנע את חברי הקבוץ לוותר על ממצא מרהיב זה ולאפשר הבאתו למעבדות לשם שימור וטיפול מיידים. ואכן חברי טירת צבי לא אכזבו ועוד באותו היום אפשרו את העברת הממצא היקר לירושלים, כשהוא ארוז באופן הולם בשני ארגזי תנובה. בדרכו לירושלים נתגלו קשיים מספר, וחלקי הפסל הגיעו רק בחצות הלילה לירושלים - ומצאו מנוחה בסלון ביתנו. מחנה הצבא הרומי בעקבות התגלית נערכו מיד חפירות בדיקה במקום שבו נמצאו חלקי הפסל ובהן התברר כי חלקים נוספים של הפסל, וביניהם ראש נוסף, נשארו במקום התגלית. אופי המבנים והתכנית אשר נחשפו כבר בעת הבדיקות הראשוניות העיד כי מדובר במחנה רומי. אישוש למסקנה זאת הוא לוח אבן שנתגלה בתל שלם בשנות הששים של המאה הקודמת ועליו כתובת הקדשה ל-vexilatio leg(ionis) VI ferr(atae) (פורסם על ידי נחמיה צורי). הכתובת מאפשרת לקשור במידה מסוימת של וודאות את המחנה עם הלגיון הרומי השישי.
במשך שלוש עונות חפירה קצרות, כשהאחרונה שבהן נערכה בפברואר 1978 בשיתוף עם המכון לארכיאולוגיה של אוניברסיטת תל-אביב, נעשה ניסיון לברר את גבולות המחנה, ומימדיו הוערכו בכ- 180X210 מ'. הובחנו בו שלוש שכבות יישוב: השכבה העליונה כללה שרידים דלים מהתקופה הממלוכית. מתחתיה נתגלתה שכבה שכללה מספר קברים ללא ממצאים אינדיקטיביים, והיא אולי מאותה התקופה, ואילו השכבה העיקרית השלישית מייצגת את היישוב והמחנה הרומי.
המחנה הוקם ככל הנראה בסוף המאה הראשונה או בראשית המאה השנייה לסה"נ. העדויות הקראמיות והנומיסמטיות מלמדות על כך שהמחנה ניטש ולא שימש עוד זמן רב אחרי אמצע המאה השנייה.
המבנים שנחשפו הוקמו מלבני בוץ שהונחו על יסודות אבן. בגבולו הדרומי של המחנה נחשף בחלקו בית מרחץ ובו רצפות פסיפס מרשימות עם דגמים גיאומטריים.
מרבית השברים של פסל הדריאנוס, כ-50 במספר, נחשפו בעומק שבין 30 ל- 80 ס"מ במבנה לבנים אשר נחשף רק בחלקו, בצפון המחנה. שברים נוספים נלקטו במקום גם לאחר החפירות באזור המחנה. יש לציין כי שטח המחנה עבר סיקול וחריש עד לעומק 2.10 מ' בשנים עברו ואך בבחינת פלא הוא שהגיעו לידינו החלקים אשר נמצאו בעת החפירות ואחריהן. ב-1984 הצליחו עובדי מעבדת השימור של מוזיאון ישראל לשחזר את חלקו העליון של הפסל ובכך לסווגו כשליט הניצב לבוש שריון ומברך את צבאו adlocutio, או כשליט ניצב כשבידו האחת שרביט ובידו השנייה אוחז בחרבו. נראה כי טיפוס זה של פסל, שהיה גדול במעט מהגודל הטבעי ועשוי מברונזה, ייצג את הקיסר בלגיון הרומי בכל נדודיו והוצב במחנותיו במקדש שהיה צמוד למפקדה. אולי יש לזהות את מקום התגלית כ-sacellum.
הכתובת הלטינית המונומנטאלית
כשנה ומחצה לאחר גילוי הפסל, בסוף חודש ינואר וראשית פברואר 1977, בעת חפירת יסודות לסככת כלים במרחק של קילומטר וחצי מצפון מערב למחנה בתל שלם, נחשפו שני קברי ארגז בנויים מאבנים מסותתות וקבר נוסף נחשף באופן חלקי. מקום התגלית נקרא בפי אנשי המקום "גבעת חילבוני", על שמו של בעל האדמות בעבר, מי שהיה ראש עירית בית שאן בתקופת המנדט הבריטי. הקברים הכילו כ-15 נקברים כל אחד והם תוארכו על ידינו בעזרת מתנות הקבר למאה הרביעית - החמישית לסה"נ. בעת פתיחת אחד הקברים התברר כי חלק מן האבנים המסותתות, שמהן היה בנוי, הינן שברים של לוחות הנושאים שרידי כתובת מונומנטלית בלטינית. ששה לוחות או חלקיהם שרדו ואוחו מחדש בידי מעבדת השימור של מוזיאון ישראל, והם מהווים כרבע מאורכה המשוער של הכתובת בשלמותה. האבנים האחרות נלקחו אולי אף הן מהמונומנט נושא הכתובת.
ניתן להשלים ולשחזר במידה רבה של וודאות את מימדי הכתובת ואת תוכנה. לכתובת שלוש שורות החקוקות באיכות יוצאת מהכלל. למימדי האותיות הגדולות (41 ס"מ) אין אח ורע במזרח (להוציא אותיות מספר מפטרה ללא הקשר ברור), ובמערב יש להזכיר את הפנתיאון ברומא למשל. רוחבה של הכתובת הוא כ-11 מ' וגובהה כ-1.30 מ' וזו לשונה (לאחר שחזור והשלמה ע"י וורנר אק וגדעון פרסטר):
שני האירועים הסבירים ביותר שבעטיים יכול היה להיות מוקם מונומנט מסוג זה הם לרגל ביקורו של הדריאנוס באזור בשנת 130 או, כפי שמתקבל יותר על הדעת, לרגל סיום המלחמה הקשה כנגד המורדים היהודיים בהנהגתו של שמעון בן כוסבא והכרזת הסנט על ניצחונו של הדריאנוס בשנת 136 לספירה.
שתי האפשרויות שהועלו כאן עדיין אין בהן כדי לענות על השאלה המטרידה: מדוע בחרו הרומאים לבנות את שער הניצחון דווקא במקום זה? האם יש בעובדה זאת כדי לרמז על אירוע או אירועים יוצאי דופן שהתחוללו במקום זה במהלך המרד? האם התחוללו במקום קרבות גורליים שלתוצאותיהם היו משמעויות סמליות? על שאלות אלו כמובן לא ניתן להשיב באופן חד-משמעי, וכל שנותר לנו בשלב זה הוא רק לשער.
כעבור שלושים שנה....
על מנת לענות ולו על חלק מן השאלות מבקשים בשנים האחרונות בני ארובס ודודי מבורך לחזור אל זירת הממצאים לבחינה מחודשת ובאמצעים משולבים. דומה כי ראשית לכל יש לברר האם קיימים קברים נוספים באתר הקבורה בגבעת חילבוני שעשויים להפיק פריטים שמקורם מן השער המונומנטאלי ובמיוחד לוחות נוספים של הכתובת. בנוסף, מתוך הנחה מתקבלת על הדעת כי קיים קשר ישיר בין הממצאים בשני האתרים, יש לשער כי המונומנט נושא הכתובת ניצב במקום כלשהו על אחת מדרכי הגישה למחנה ואת מקומו זה צריך לברר. יוצא אפוא כי כדי להתחקות אחר מקומו של המונומנט יש לעמוד ביתר בהירות על תכניתו, גודלו וקווי מתארו של המחנה, ובתוך כך לקבוע את מיקום שעריו ואת תוואי דרכי הגישה אליהם. לבחינת הפוטנציאל הגלום בהנחות העבודה שלעיל בחרנו בשלב ראשון להתחקות אחר השרידים באמצעות סקרים - רגילים וגיאו-פיזיים.
לא פחות חשוב להבנת הנושא בכללותו הוא לימוד הקונטקסט הגיאו-פוליטי האזורי שבו משתלבים סך כל הממצאים מסביבת תל שלם, ובכלל זה מערך הדרכים הראשיות המצטלבות באזור זה, (פלה – ניאפוליס וסקיתופוליס – ירושלים) כפי שמעידות אבני המיל הרבות שהתגלו באזור.
הבדיקות הגיאופיזיות הראשונות (רדאר חודר קרקע והתנגדות חשמלית) שנערכו על ידינו בעזרת צוות אמריקאי בשנת 2002, הניבו תוצאות מאכזבות.
לאחרונה הצטרף למחקר צוות חוקרים מהמכון לארכיאולוגיה של אוניברסיטת ברן בניהולו של פרופ' מיכאל היינצלמן, מנהל המכון, ובשבוע האחרון של חודש דצמבר 2007 יצא לפועל סקר גיאו-פיזי אינטנסיבי שנערך בשתי שיטות במקביל; האחת - מגנטומטרית - באמצעות בדיקת הבדלי המגנטיות בתת הקרקע והאחרת – רסיסטיביות - בודקת את הבדלי המוליכות החשמלית. תחילה נבדק שטח בגודל כולל של כ- 90X90 מ' (כ 8 דונם) באזור גילוי הקברים – גבעת חילבוני- בדיקה שתוצאותיה השליליות לא בישרו טובות. אולם, השטח השני שנסקר באתר המשוער של המחנה הצביע על מגמה אופטימית יותר.
באזור המחנה, מסביב לשטח החפירות שבו נתגלו שברי הפסל, סומן שטח כולל של כ- 240X240 מ' – 56 דונם - על פי חלוקה לרשת ריבועים של 30 מ' שנסקר כולו באמצעות "עגלת המגנטומטר" ואילו בשיטת ה"רסיסטיביטי" הוא נסקר רק בחלקו מפאת איטיותה של השיטה.
סיכום תוצאות הסקר "המגנטומטרי" מראה בשלב זה כי באזור הקברים לא התגלה כל סימן המעיד על קיומם של מבנים כלשהם ובעיקר של קברים נוספים, למעט השלושה המתוארים למעלה. דבר זה אינו מעודד אך אינו החלטי ויש עוד להמתין לעיבוד תוצאות השיטה השנייה. באזור המחנה פני הדברים נראו אחרת לגמרי. הסקר המגנטומטרי הצליח לתדהמתנו להפיק תכנית מתאר מלאה של תבנית המחנה ושל פרטים שונים בתוך שטח המחנה, ואולי אף של יותר ממחנה אחד... ניתן להבחין היטב באזור החפירות משנות השבעים – מקום גילוי הפסל, בית המרחץ והחתך הארוך של מרדכי גיחון.
קירות ההיקף של המחנה, על פינותיהם המעוגלות האופייניות, נראים כאן בבירור. מתארו מלבני ומידותיו על פי הנתונים הראשוניים, הינם כ- 210X150 מ' – כ-32 דונם בקירוב. עוד ניתן להבחין בקיומם של שני שערים לפחות, בפאה הצפונית ובפאה הדרומית, במיקום של שני שליש ושליש כנהוג במחנות מטיפוס זה, שביניהם נהוג למתוח את הרחוב הראשי – ה"ויה פרינקיפליס". ואומנם קיומו של רחוב זה מתחזק לאור תוצאות החפירה שערך גדעון פרסטר בסמוך למבנה שבו התגלה פסל הקיסר. יש להניח קיומם של שני שערים נוספים במרכז הפאות המזרחית והמערבית. ניתן עוד להבחין במתארו של מתחם גדול ורבוע נוסף מפנים למחנה החיצוני – האם יש בכך עדות לקיומם של שני שלבים במחנה?
עוד מבחינים במתארו של מתחם מבונה קטן יותר אך דומיננטי, שבית המרחץ שנחפר בשנות השבעים מהווה חלק ממנו, ואותו ניתן לזהות אולי כפרינקיפיה. כמובן שעדיין מוקדם לנתח את מלוא הגילויים ומשמעויותיהם ויש להמתין לעיבוד הסופי של שתי שיטות הסקר במשולב. מחוץ למחנה, מצפון וממול לשער הצפוני, מצויה תלולית גדולה ובולטת המהווה עדות לקיומו במקום של מבנה בודד וגדול. התלולית מצויה בשולי השטח שנסקר ובסמוך לקו צינור מים ראשי המהווה הפרעה משמעותית למגנטומטר, ומשום כך אין לגביה אינדיקציה על-גבי השקף, אך יש לקוות שכזו תתברר בבדיקת ה"רסיסטיביטי". מכל מקום אפשר להציע כאן בשלב זה את מיקומו המשוער של "שער הניצחון", אם כי יש להודות שזה נראה קרוב למדי.
זו כמובן רק ראשיתו של מחקר מחודש והדרך עוד ארוכה ומעניינת. השימוש בשיטות המחקר החדשות – הגיאו-פיסיות - הוכיח כאן את יעילותו מעל המצופה, ומן הסתם עוד ילך וישתכלל, אך בשלב זה אין להסתפק בו והוא משול כעת לשלב השימוש בצילומי רנטגן ברפואה. אך עד שלא יגיע לשלב ה – CT וה- MRI, ועד שלא יוכל להפיק גם דגימות של תיארוך מהקרקע, שומה עלינו להמשיך אל השלב הבא ולתקוע את המעדר בקרקע ולגעת בדברים הממשיים, ואת זאת אכן יש בכוונתנו לעשות.
לפי הנתונים שיש בידנו עד היום, האם מותר לנו להניח שאכן התרחש כאן קרב גורלי בראשיתו של מרד בר כוכבא - קרב שהפך את המקום לסמלי עבור הרומאים, ובשל כך טרחו להציב כאן שער הנצחה עם סיומו של המרד?
עדיין לא גילינו את מיקומו של השער – אך יש לנו לכך כמה רמזים טובים. אנו מקווים שהמשך הסקר והחפירות יספקו בעתיד תשובות לשאלות הרבות כמו שבוודאי גם יעלו שאלות אחרות.