הגעתה לשוק של הגלוסקמה המכונה "גלוסקמת יעקב אחי ישו" (להלן הגלוסקמה) ושל הכתובת המכונה "כתובת יהואש" או "כתובת בדק הבית" (להלן הכתובת), זו אחר זו, שלא מחפירה ארכיאולוגית מסודרת; יחד עם הרגשות הדתיים שעוררו הממצאים, הן בקרב יהודים הן בקרב נוצרים, חייבו את רשות העתיקות האחראית על כל ענייני העתיקות בישראל לנקוט יזמה ולהתערב.
הרשות אישרה להוציא את הגלוסקמה לפרק זמן קצר לתערוכה בקנדה.
המאמרים הרבים שנכתבו בזמן קצר, מהם המאשרים את מקוריות הממצאים, מהם השוללים אותו מכל וכל, והידיעה שאם הממצאים (ובעיקר הכתובת) הם אכן מקוריים אזי חשיבותם המדעית רבה ויש לדאוג להישארותם בישראל, חייבה את רשות העתיקות לעשות כל אשר לאיל ידה על-מנת לרדת לחקר האמת ולקבוע דעה לכאן או לכאן באשר לסוגיה זו.
לאחר התייעצות עם הגורמים המקצועיים הבכירים ברשות העתיקות (להלן הרשות), החליט המנהל מר שוקה דורפמן לעשות כל שניתן על-מנת לבדוק את מקוריות הממצאים.
לאחר התייעצויות ממושכות עם חוקרים מדיסציפלינות שונות ברשות ומחוצה לה, החליט מנהל הרשות מר שוקה דורפמן להקים שתי וועדות ובהן מיטב החוקרים. וועדה אחת כונתה וועדת הכתב והתוכן ומטרתה העיקרית הייתה לבדוק את הכתב והתוכן (פליאוגרפיה ואפיגרפיה) ולראות אם הוא מתאים לעברית ולארמית של התקופות והאם תוכן הכתובות תואם את השפה כפי שהייתה נהוגה בתקופות אלה. הוועדה השנייה כונתה וועדת החומר ומטרתה העיקרית הייתה לבדוק את החומר המרכיב את הממצאים, את החומר המרכיב את הפטינה, חומרים נוספים וכל בדיקה נוספת שניתן לערוך בממצאים, לרבות בדיקה מורפולוגית שלהם.
וועדת הכתב הורכבה משתי תת-וועדות – האחת למחקר כתובת יהואש ובה ארכיאולוגים מומחים לתקופת בית ראשון, וכן בלשנים והיסטוריונים המומחים בפליאוגרפיה ובאפיגרפיה של התקופה; והשנייה למחקר הגלוסקמה ובה מומחים לארכיאולוגיה, לבלשנות ולגלוסקמאות של תקופת הבית השני. נקבע שחברי וועדת הכתב יתייעצו, באם ימצאו לנכון, בפרופ' י' נווה ובדר' ל' י' רחמני.
וועדת החומר הורכבה מגיאולוג מומחה על-פי קביעתו של דר' עמוס ביין מנהל המכון הגיאולוגי, שאף קבע כי המכון הגיאולוגי יעמוד מאחוריו ויסייע לו בבדיקות, בניתוחן ובמשמעותן (זאת למרות קביעתם הקודמת של שני חוקרים מטעם המכון הגיאולוגי), מפטרוגרף, מחוקרת פחמן 14, וממשמרי עתיקות שלהם ניסיון בפטינה עתיקה.
מחשבה רבה הוקדשה לבחירת חברי הוועדה. אחד השיקולים שעמדו לפני המנהל הייתה מעורבותו הקודמת של חוקר זה או אחר במחקר ובקביעת דעה בדבר שני הפריטים. החלטתו הייתה ליצור תמהיל בין החוקרים המתאימים ביותר לנושא גם אם בעבר הם הביעו את דעתם, יחד עם חוקרים מהשורה הראשונה שלא הייתה להם כל מעורבות בנושא.
לחברי הוועדות ניתנו הנחיות מפורשות שתמציתן: הצורך לרדת לחקר האמת ללא כל קשר לאספן, לרכילות, לשמועות, ולדעות קודמות. קרי – מחקר נטו, כל אחד בדיסציפלינה אותה הוא מייצג. מובן שחברי וועדת הכתב עבדו בשלב הראשון כסולנים ורק אח"כ התכנסו לדיונים משותפים, ואילו חברי וועדת החומר צילמו ודגמו בתיאום, על-מנת שיהיה רישום מדויק ומדוקדק למיקום ולגודל הבדיקות.
בישיבת הפתיחה של הוועדות קיבל כל אחד מהחוקרים תיק ובו מרבית המחקרים שפורסמו עד להקמת הוועדות, לרבות חומר מקצועי שפורסם ברשת האינטרנט וחומר רב שנתקבל מידי האספן.
להלן שמות חברי הוועדות ומקום עבודתם:
דר' גדעון אבני – מנהל תחום חפירות וסקר, רשות העתיקות – יו"ר הוועדה
פרופ' שמואל אחיטוב – אוניברסיטת בן-גוריון
דר' טל אילן – האוניברסיטה העברית
דר' אסתר אשל – אוניברסיטת בר-אילן
פרופ' אביגדור הורוביץ – אוניברסיטת בן-גוריון
דר' חגי משגב – האוניברסיטה העברית
פרופ' עמוס קלונר – אוניברסיטת בר-אילן
פרופ' רוני רייך – אוניברסיטת חיפה
דר' עוזי דהרי – סגן מנהל רשות העתיקות – יו"ר הוועדה
פרופ' יובל גורן – אוניברסיטת תל-אביב
דר' אבנר אילון – המכון הגיאולוגי
דר' אליזבטה בוארטו – מכון ויצמן למדע
גב' אורנה כהן – מומחית לשימור עתיקות
מר ז'ק נגר – מומחה לשימור עתיקות – רשות העתיקות
כל חברי הוועדות קיבלו כתב מינוי ממנהל הרשות (נספח מס' 1 כתב מינויו של פרופ' קלונר כדוגמה מייצגת וזהה ליתר כתבי המינוי).
דר' אבנר אילון קיבל כתב מינוי נוסף מדר' עמוס ביין, מנהל המכון הגיאולוגי, ובו קביעה כי הוא מומחה בתחום המכשור הנדרש לצרכי הבדיקה וניסיון רב בישום שיטות גיאוכימיות ופטרוגרפיות לזיהוי ואפיון חומרים (נספח מס' 2 ).
יודגש כי כל חברי הוועדות פעלו בהתנדבות מלאה, ללא שכר או אש"ל, וללא החזר הוצאות.
ביום רביעי כ"ב אדר ב' תשס"ג, 26 מרץ 2003, התכנסו שתי הוועדות לכינוס פתיחה בו הציג מנהל הרשות את ההרכב ואת מטרות הוועדות וקבע כי "מטרת שתי הוועדות לקבוע את האוטנטיות של שני הפריטים שכן לכל קביעה בסוגיה זו תהיה משמעות דרמטית הן מבחינה ערכית והן מבחינה כלכלית" (נספח מס' 3 – פרוטוקול הישיבה). לאחר הישיבה כינסו ראשי הוועדות את אנשיהם וקבעו סדרי עבודה ולוחות זמנים. (נספח מס' 4 – מכתב ששלח דר' אבני לחברי וועדת הכתב ובו פירוט סדרי העבודה; נספח מס' 5 – פרוטוקול הישיבה הראשונה של וועדת החומר ובה כיווני המחקר).
על-מנת להקל על חברי הוועדה במחקריהם, הונחו שני הפריטים בחדר שהותאם במיוחד לצורך זה. בחדר הותקנה תאורה רבת עוצמה, תאורה אולטרה סגולית, זכוכית מגדלת מאירה, והוכנסו בינוקולר ומיקרוסקופ. חברי הוועדות הוזמנו לבקר ככל שצריך בחדר ואף הועברו אליהם צילומים דיגיטאליים בתקריב של שתי הכתובות. מטבע הדברים חברי וועדת החומר שהו זמן ממושך יותר בחדר הממצאים בשל הצורך לדגום ולצלם בהגדלה. כמו כן דגמו חברי הוועדה, לצורך השוואה, פטינה מגלוסקמאות ומכתובות אחרות המצויות במחסני רשות העתיקות.
כל אחד מחברי הוועדות נדרש להגיש דוח מסכם לדעתו לרבות הסיבות שהביאוהו לדעה זו בתוך עד שלושה חודשי עבודה.
וועדת החומר התכנסה פעמיים נוספות בין הפתיחה לסיום, בפגישות הוחלפו דעות ונבחנו כיווני המחקר.
שלושה מחברי הוועדה נדרשו להכין את ממצאיהם ומסקנותיהם לא רק בכתב אלא גם במצגת ממוחשבת, על-מנת שניתן יהיה להציג חומר ויזואלי לשרת החינוך, למנהל הרשות, לחברי הוועדות, לתקשורת ולציבור הרחב. ז'ק נגר נדרש להכין מצגת המדגישה את המורפולוגיה של הממצאים, יובל גורן נדרש להכין מצגת בדבר הרכבם הפטרוגרפי של החומרים והפטינה, אבנר אילון נדרש להכין מצגת המפרטת את מחקריו הגיאולוגיים.
המחקרים נעשו במקומות העבודה הקבועים של החוקרים, ובזמנם החופשי.
הדוחות המסכמים רוכזו בידי עוזי דהרי, הם מצורפים כלשונם (נספח מס' 6 א-יב).
מצורף בזה תמצית מהדוחות ודעתו האישית של כל אחד מחברי הוועדות:
וועדת הכתב לנושא כתובת יהואש:
פרופ' שמואל אחיטוב (נספח 6-א)
הכתובת נכתבה בידי דובר עברית מודרנית ששאל קטעי פסוקים מהמקראות, וחיבר טקסט שנראה לו מקראי. הוא נכשל בכל אשר פנה. אשר על כן הכתובת מזויפת.
פרופ' אביגדור הורוביץ (נספח 6-ב)
כתובת יהואש נראית בעלית כפסיפס של אלמנטים גזורים ממקורות שונים ומודבקים יחד... כל אחד מהאלמנטים מעיד על חוסר הבנת העברית בת המאה התשיעית לפסה"נ, הצטברותם יחד על אחת כמה וכמה מוכיחים בעליל שהטקסט מזויף.
דר' חגי משגב (נספח 6-ג)
מן הבחינה הפליאוגרפית נראה שהכתובת נכתבה בידי אדם שלא חי בתקופה הנדונה, אלא כתב את הכתובות על-פי טבלאות שבידיו. במילים אחרות – הכתובת אינה נראית אותנטית.
פרופ' רוני רייך (נספח 6-ד ונספח 6-ד1)
נראה היה לי שהכתובת אמנם אותנטית משום שקשה לי להאמין שיימצא זייפן (או קבוצת זייפנים) שיהיה בקי מאד בכל האספקטים של הכתובת... כדי להוציא תחת ידו חפץ כזה. אולם שוכנעתי שהכתובת מזויפת כשהוצגו לי נתוני וועדת החומר.
פרופ' עמוס קלונר (נספח 6-ה)
החריטה של הכתובת נעשתה במובהק בפרק זמן שונה מהתקנתה הראשונה של הגלוסקמה. הכתובת נראית חדשה. הכותב ניסה לתת לאותיות צורה קדומה תוך שימוש בדוגמאות מכתובות בנות הזמן.
דר' טל אילן (נספח 6-ו)
גם אם הגלוסקמה אותנטית, אין כל סיבה להניח שהנקבר בה הוא דווקא אחיו של ישו.
אולם אני בדעה שהכתובת מזויפת.
לא ניתן להצביע בכתובת על ערבוב של סממנים צורניים ותוכניים מתקופות שונות, העשוי להצביע על זיוף כלשהו. אולם שוכנעתי שהכתובת זויפה כשהוצגו לפני מסקנות וועדת החומר.
דר' אסתר אשל (נספח 6-ז)
מבדיקת הכתובת ומן הנתונים שהועברו אלי עולה, לדעתי באופן ברור למדי, כי הכתובת אינה מקורית, והיא נוספה לאחרונה לגלוסקמה מקורית. (יתכן שהכתובת נוספה בשני שלבים).
מר ז'ק נגר (נספח 6-ח)
הגלוסקמה אותנטית והכתובת עליה מזויפת מכיוון שכל השריטות והחריטות מכוסות בפטינה המקורית ואילו הכתובת וסביבתה הקרובה בלבד מכוסה בחומר "פטינה" מלאכותי בעל גרגרים קריסטליים עגולים. חריטת הכתובת חותכת את הפטינה המקורית. נראה שהיא נכתבה בידי שני אנשים שונים ובכלים שונים.
גב' אורנה כהן (נספח 6-ט)
גלוסקמה: חלקה הראשון של הכתובת חדש, חותך את הפטינה הישנה ומצופה במעין פטינה גרגרית שנראה שנעשתה מאבקת קרטון שעורבב במים ונמרח על הכתובת. חלקה האחרון "אחוי דישוע" נראה כמקורי, בכמה מקומות בתוכו נראה לי שיש שרידי פטינה עתיקה, אולם כדי ליצור אחדות מרחו גם חלק זה בחומר הגרגרי.
כתובת: "הפטינה" בצד אבן יהואש שבו מצויה הכתובת מסיסה במים ועל כן היא נראית כאדמה ולא כפטינה. ניקיון האותיות חושף אופן חריטה שנעשה בטכניקה שעל פניו נראה חדש ואינו תואם את בליית האבן המקורית. אופן סיתות האותיות אינו תואם צורות חריטה עתיקות .
לסיכום שתי הכתובות מזויפות.
פרופ' יובל גורן (נספח 6-י)
גלוסקמה: הגלוסקמה עצמה אותנטית בשל הצטברות הפטינה והורניש עליה (ורניש=פטינה ממקור ביולוגי).
הכתובת נחרטה או נוקתה לכל אורכה בעת המודרנית.
ציפוי הכתובת אינו טבעי, הוא נעשה ככל הנראה על-ידי פירור והמסה של קירטון (אולי אבקת החריטה) במים חמים ושפיכת התרחיף על-גבי הכתובת ואזורה, לצורך טשטוש החריטה הטריה.
כתובת: הסלע הוא מסוג גריווקה, זהו סלע אקזוטי לאזורנו, מקורו יכול להיות בצפון סוריה או מערב קפריסין.
בצדו האחורי של הסלע יש פטינה מקורית סיליקטית (צורנית), קשה ודבוקה היטב לסלע. סימני החריטה בכתב לא עברו תהליכי קורוזיה כמצופה מכתובת עתיקה.
ציפוי הכתובת שונה בהרכבו מהפטינה בגב הסלע, הוא נראה כתערובת מלאכותית של חרסית, קירטון מפורר, חומר מפוחם וגרגרים מיקרוסקופיים של מתכת אצילה. נראה שתערובת זו הומסה במים חמים קודם למריחתה על הצד ובו הכתובת באבן. ייתכן כי על-מנת להקשות את המרח ולהקנות לו צורה של פטינה, חוממה האבן ונצרפה בטמפרטורה שלא עלתה על 400 מעלות צלזיוס.
שיטת "הפטינציה" דומה בשני המקרים, אולם בגלוסקמה השתמשו באבקת קירטון בלבד, ובכתובת השתמשו בתערובת של חרסית (ככל הנראה מאדמת תל), אבקת קירטון, פחם וגרגרי מתכת.
מסקנות: הכתובות על-גבי שני הפריטים הן זיופים שנעשו בעת החדשה.
ביום א' ט"ו סיון תשס"ג, 15 יוני 2003, התכנסו שתי הוועדות, בתחילה כל אחת לחוד על-מנת לקבוע דעה מוסכמת. בתחילת ישיבת וועדת הכתב הצגתי בפני וועדת הכתב את ממצאי וועדת החומר. הצגה זו שכנעה את פרופ' רוני רייך לשנות את דעתו ולקבוע כי שתי הכתובות הן מזויפות.
בהמשך התכנסו שתי הוועדות אצל מנהל הרשות. (נספח 7 – פרוטוקול ישיבת הסיום) התקיים דיון שבמהלכו זומן האספן, מר עודד גולן, לדבר בפני הוועדות (על-פי בקשת עורך-דינו).
הצהרת הסיכום של וועדת הכתב (נספח 8) היא כדלהלן: אנו, חברי ועדת הבדיקה של התוכן והכתב של הכתובת המכונה כתובת "בדק הבית" או כתובת "יהואש" ושל הגלוסקמה ועליה הכתובת "יעקוב בר יוסף אחוי דישוע" הגענו למסקנה כי למיטב שיפוטנו המדעי:
א) כתובת "בדק הבית" – מזויפת.
ב) הכתובת "יעקוב בר יוסף אחוי דישוע" שמופיעה על הגלוסקמה – מזויפת.
הצהרת הסיכום של ועדת החומר (נספח 9) היא כדלהלן: אנו, חברי הועדה לבדיקת החומר של הכתובת המכונה כתובת "בדק הבית" או כתובת "יהואש" ושל הגלוסקמה ועליה הכתובת "יעקוב בר יוסף אחוי דישוע" הגענו למסקנה כי: הפטינה שעל גבי הכתובות בשני הפריטים מזויפת ושונה בצורה משמעותית מהפטינה המקורית על גבי הפריטים.
מנהל הרשות דיווח לשרת החינוך על ממצאי הוועדות וקיבל את אישורה לפרסם את תוצאות המחקר במסיבת עיתונאים. לצורך הצגת ממצאי הוועדות הוכנה מצגת המפרטת את הדעות ומבהירה את תהליכי העבודה והממצאים. המצגת הוכנה בעברית ובאנגלית. (נספח 10 – CD ועליו המצגת בעברית ובאנגלית).
ביום ד' י"ח סיון תשס"ג, 18 יוני 2003 הציגו מנהל הרשות וחברי הוועדות את עיקרי הממצאים והמסקנות במסיבת עיתונאים בפני תקשורת ישראלית וזרה. (נספח 11 – תמצית המחקר שהועבר לתקשורת בעברית ובאנגלית).
נמסר על ידי
עוזי דהרי, סגן מנהל הרשות ומרכז ועדות הבדיקה