Israel Antiquities Authority
נגישות

לשאלת מקום הולדתו של ישו, לאור החפירות בבית לחם הגלילית

אבירם אושרי, רשות העתיקות

בשנים 1992-2003 ניהלתי בבית לחם הגלילית חמש חפירות הצלה  בשטחים שונים. תוצאותיהן מאפשרות לבחון מחדש את  הגרסה המקובלת  כי מקום הולדתו של ישו הוא בית לחם יהודה. במסגרת זו תוצגנה העדויות הנוגעות בבעיה, ותוצגנה ראיות ארכיאולוגיות הנובעות מן החפירות על רקע תוצאות והערכות של מחקרים קודמים הנוגעים בסוגיה זו.

 

תולדות האתר

סקירה היסטורית: בית לחם הגלילית מוזכרת בכתובים לראשונה בספר יהושע פרק י"ט פסוק ט"ו : "... קטת ונהלל ושימרון וידאלה ובית לחם ערים שתים עשרה וחצריהן". שם השתמר עד ימינו וניתן כמוכן לזהות חלק מן האתרים הנוספים המוזכרים בפסוק, שמרון (סאמוניה), נהלל (מהלול).

לאחר חורבן בית שני ידוע מרשימת משמרות הכהונה על משמרת מלכיה אשר שוכנת בבית לחם

הגלילית. אווזביוס ברשימת הישובים (האונומסטיקון) מציין את  "בית לחם בנחלת זבולון" והאחרת נקראת  "של יהודה". אנו למדים ששני הישובים נושאים  אותו השם ומתעורר הצורך להבדילם זה מזה. בתלמוד הירושלמי מוזכרת בית לחם צוריה  - וקליין בספר הישוב א' מבאר: "בית לחם של הצוריים כי המקום היה שייך זמן מה לתחום צור".

מימי הביניים ישנן עדויות היסטוריות על קיום ישוב נוצרי בבית לחם הגלילית הקשור בברית אחווה עם בעינה (סן-ג'ורג'), (פראוור הצלבנים הוצ' ביאליק, תשמ"ה עמ' 239).

בסקרו של ויקטור גרן שנערך במחצית המאה ה-י"ט לספה"נ מתוארים שני מבנים חרבים בבית לחם הגלילית בית כנסת וכנסיה. ובמאה הי"ט התיישבו במקום חברי המסדר הגרמני הטמפלרי.

המסורת ושורשיה

האפשרות כי בית לחם הגלילית היא מקום הולדתו של ישו אינה חדשה וחוקרים לא מעטים העלוה. יוסף קלוזנר (ישו הנוצרי , הוצ' מסדה תש"ה עמ' 240): "כל הידיעות של מתי ושל לוקס שישו נולד בבית לחם אינה אלא פרי ההשקפה, שבתור משיח אי אפשר לו לישו שלא להיות בן דוד בית הלחמי ושצריך הוא לקיים את דבריו של מיכה הנביא –'ואת בית לחם אפרתה וגו, ממך יצא מושל על ישראל'. בית לחם שבגליל שנזכרה במקרא, ובתלמוד נתבארה כבית לחם צרויה שגריץ וניבואר חושבים אותה ל "בית לחם של נצרת" וקליין ל "בית לחם הצעירה", נחשבה בעיני חכמים שונים לבית לחם זו שבאוונגליון. בית לחם שבגליל, שהייתה קודם המלחמה מושבה גרמנית, היא בעמק יזרעאל, כשתי שעות מנצרת: בה נולד ישו לדעתם של החכמים הללו ולא בבית לחם יהודה, והאוונגליונים החליפוה בבית לחם של יהודה מפני שזו מפורסמת יותר, ואולם, השערה זו אין יסוד מוצק לה".
לדעת דוד פלוסר " סיפור האגדה על לידת ישו בא כדי להסביר באורח גשמי את האמונה הנוצרית כי ישו הוא בן האלוהים" (יהדות ומקורות הנצרות ,ספרית הפועלים 1989 עמ' 21). לפי רפפורט: "מוצאו של ישו, מנצרת, עיר קטנה ובלתי ידועה כמעט באותה תקופה. משפחתו הייתה מפשוטי העם והמסורת הנוצרית שבאוונגליונים, המספרת על מוצאו מבית דוד ועל לידתו בבית לחם, אין לה סימוכין בהיסטוריה. מסורת זו אף אינה ידועה כלל למחבר האוונגליון של מרכוס, שהוא הקדום ביותר" (תולדות ישראל בתקופת הבית השני הוצ' עמיחי 1984 עמ' 312).


 

הממצא הארכיאולוגי בבית לחם הגלילית

 מן הממצא הארכיאולוגי עולה כי בית לחם הגלילית הייתה מיושבת ברציפות למן התקופה הפרסית ועד ימינו. עם זאת החלק המעניין לסוגיית זיהויה נוגע לשלהי ימי בית שני ולתקופה הביזנטית.

בשנת 1984 חפר אריאל ברמן גת תעשייתית מרוצפת פסיפס, ולידה בור שהכיל גרעיני יצור של כלי אבן שמוכרים כמאפיינים ישובים יהודים. כמו כן נמצאו בחפירותיי שברים מספר של כלים אלו בשטח חפירה סמוך. לממצא זה  ישנה משמעות עמוקה, זוהי עדות ליישובם של יהודיים בבית לחם הגלילית, בפרק הזמן שבין המאה הראשונה לפנה"ס למחצית הראשונה של המאה השניה לספה"נ, דהינו ימיו של ישו.

מן התקופה הביזנטית נחשפו במקומו של כביש הכניסה למושב כנסיה גדולה בחפירה שניהל עובדיה ב-1965 ובחפירה שנוהלה ע"י המחבר ב1962. בפסגת החורבה נחפר ,גם כן ב 1992, מבנה שכלל סמלים נוצריים ומוצע לזהותו כמנזר.

בית לחם יהודה

הרקורד הארכאולוגי: בסקר החירום שנערך לאחר מלחמת ששת הימים, כותבים הסוקרים כי בחצרות הבתים בבית לחם באזור התל, הנמצא ממזרח לכנסיית המולד, ליקטו חרסים מתקופת הברזל. מתחת לרצפת כנסיית המולד נערכו חפירות אשר העלו כי ראשיתה בימי קונסטנטינוס במחצית הראשונה של המאה הרביעית לספה"נ.

 בתקופה הרומית הקדומה עברה בתחום בית לחם אמת המים לירושלים. עובדה זו מחזקת את הסבירות להיעדר ישוב בן תקופה זו בבית לחם, משום שאין אמת מים עוברת בתחום עיר אלא, על פי ויטרוויוס: "במקום שאמת המים מגיעה אל העיר יש לבנות מגדל מים אליו מקושר מאגר בן שלושה מכלים" ( תרגם רוני רייך, ויטרוויוס, הוצ' דביר 1997).

סיכום

מן האמור לעיל עולה כי  בבית לחם הגלילית ישבו יהודים בפרק הזמן החופף את ימי ישו. בתקופה הביזנטית מתקיימת נוכחות נוצרית מאסיבית במקום, נוכחות שהמשיכה למעשה עד ימינו  עם התיישבות הטמפלרים. בנוסף, מן הברית החדשה אנו למדים כי חיי ישו סובבים סביב הגליל התחתון והכינרת. מרים ההרה רכבה ע"פ הברית החדשה להתפקד  במכורתה, לא סביר שאישה בהריון מתקדם תרכב מרחק שכזה. המרחק בין נצרת לבית לחם הגלילית לעומת זאת הוא כ 7 ק"מ בסך הכול. ההסבר למסורת המצמידה את ישו לבית לחם יהודה ברור למדי, טענת הנצרות היא כי ישו הוא המשיח, המשיח על פי הברית הישנה יבוא מבית דוד, וזה מוצאו מבית לחם יהודה . לפיכך אילו התקיימה ישות היסטורית ושמה ישו, ואילו נולד בבית לחם, הרי שזו בית לחם הגלילית, ולא זו שביהודה.

כמו כן ברצוני להציע הסבר אפשרי נוסף לשם בית לחם צוריה כפי שמכונה בית לחם הגלילית בתקופת התלמוד. לא בית לחם הצורית, ולא בית לחם הצעירה כי אם שיבוש של השם בית לחם של הנוצריים - הנוצריה.  


 


מאמרים נוספים ...