Israel Antiquities Authority
נגישות

כיוונים אפשריים בשימור יפו

לילך סטרול

בשנה החולפת, במקביל לחפירות, החלה מעורבותו של תחום שימור ברשות העתיקות בנעשה ביפו. תחילה נבחנו המרכיבים העירוניים של יפו, מצב השתמרותה, הנעשה בה, הגופים הפועלים בה  והגופים המשפיעים עליה. בכל אמות המידה שנבחנו בלטו רב-גוניות ומורכבות, המאפיינים אנשים, רחובות, ריחות, סגנונות בנייה, מאכלים, מעמדות כלכליים, פערים חברתיים ועוד.

עברה של יפו פרוש על פני כ-5000 שנים, שברובן היא שימשה עיר נמל ושער לאזור. שער לירושלים, שער לארץ הקודש ושער להתחדשותו של היישוב היהודי בארץ ישראל. היישוב היהודי בתחילת המאה הכ' משאיר את יפו וזהותה המורכבת מאחור ומיסד מתוכה ולמולה את העיר העברית הראשונה תל אביב. תל אביב צומחת ומתפתחת וכחמישים שנה מאוחר יותר (בשנת 1950) מספחת אליה את יפו ופורשת עליה את חסותה העירונית. כיום יפו היא יחידה עירונית במטרופולין תל אביב–יפו. המהלך בתל אביב לכיוון דרום עד ליפו, יכול לטייל לאחור בזמן בין דפי תולדות הארכיטקטורה של המאה העשרים. ביפו מתרחשת מזיגה אל רובד מהתקופה העות'מאנית ואל רבדים קדומים לו.

ביפו, להבדיל מהערים ההיסטוריות עכו וירושלים מוקפות החומה, התחום והגבולות אינם חד משמעיים והם קשים להגדרה. במהלך הלימוד הראשוני שאלנו את תושבי יפו מהו בעיניהם תחומה? נענינו: ים, בת ים, אזור מסחר ותעשייה, פלורנטין, נוה צדק, פצע מנשיה, טיילת וים. תחום זה ניתן לחלוקה לארבעה מרחבים: מרחב עג'מי ורצועת החוף בדרום-מערב, מרחב העיר העתיקה והנמל, מרחב המזיגה בצפון-מזרח והמרחב הכאוטי בדרום-מזרח.

 

מרחב עג'מי הוא רקמת מגורים שתחילתה בתקופה העות'מאנית והיא התפתחה במהירות. ברקמה זו זוהתה התערבות משני סוגים. (1) התערבות נקודתית הנובעת כנראה מצרכי התושבים ואין בה יד מכוונת; היא כוללת תוספות בנייה, ציפויי מבנים, פריצת פתחים ואטימתם. (2) בניית מבנים בסדר גודל קטן עד בינוני תוך שימוש בחמרים מודרניים. בנייה זו יוצרת חללים אופייניים לתקופתנו עם סממנים מהתקופה העות'מאנית. מתוך בחינת המרחב וההתערבות בו עולה עניין השמירה על האותנטיות של האזור.

מרחב העיר העתיקה היה בנוי בצפיפות גבוהה בתקופה העות'מאנית. בימי המנדט הבריטי בשנת 1936 נהרס חלק ממרחב זה במהלך מבצע עוגן. הרס המרחב נמשך במלחמת העצמאות ולאחריה. היום כ-30% בלבד מהמרחב בנוי. בשאר השטח יש אתרים ארכיאולוגיים, שטחים ציבוריים ומבנים יחידים. במרחב זה נערכת הסבת שימוש של מבנים תוך כדי הוספה של קומות, למשל בקומפלקס הארמני. מתוך בחינת המרחב עולות כמה שאלות: מהו עתיד המקום כגרעין עירוני עתיק וכאתר ארכיאולוגי? מה עתידו כמוקד תיירות? ומה עתידו כאחד הסמלים החזותיים החשובים ביותר של מטרופולין תל אביב-יפו?

מרחב המזיגה הוא מרחב שיש בו מכל וכל. בנייה מוסדית ופונקציונאלית מהתקופה העות'מאנית יחד עם מוסדות מימי המנדט הבריטי, מוסדות של היישוב היהודי המתחדש, מוסדות דת ומתחמים ייחודיים כמו המושבה האמריקאית, המושבה הגרמנית והשוק היווני. באזור זה זוהתה התערבות משני סוגים. (1) התערבות רחבת היקף של בניית קבלנים. בשנים האחרונות נבנו במרחב זה מתחמי מגורים רבי יחידות. גודלם חריג בנוף יפו, הם קוטעים את הרצף העירוני ויוצרים איים מבודדים המנותקים מחיי העיר. (2) מעורבות מוסדית לפיתוח יפו לצרכי תיירות במיזם שמאפשר הצצה אל הרבדים הקדומים באזור והכרות עם התקופות הצלבנית, האסלאמית הקדומה, הביזנטית וההלניסטית. בשל הפיתוח של מרחב המזיגה נערכות בו חפירות ארכיאולוגיות בהן נחשפים שרידים קדומים ונערכות בו הכרזות על אתרים קדומים.

המסקנות הראשוניות שעולות מלימוד מרכיבי העיר יפו:

(1) יפו ראויה להתייחסות כוללת שתתווה את עתידה בהסתמך על צרכי ההווה ובהשענות על העבר.

(2) היחס הקיים לשימור מתבסס על רשימות של אתרים ומונומנטים בלבד.

(3) בכל הנוגע למורשת הבנויה עולה צורך בידע ובהכוונה מקצועית.

(4) על רשות העתיקות לפעול בכל הכלים העומדים לרשותה לשימור המרקם העירוני ביפו כחוליה פיזית שמקשרת בין ההיסטוריה והארכיאולוגיה לבין ההווה והעתיד.

 

אם כן מהן אפשרויות השימור ביפו?

(1) האפשרות הראשונה מתבססת על רשימה של מבנים, אתרים ומונומנטים המיועדים לשימור, לרוב בדרגתו הגבוהה ביותר. ברקמה העירונית חלים שינויים, בהם אובדים האותנטיות התרבותית וההקשר העירוני המקורי של המבנים לשימור. האדריכלות החדשה אמורה להיות במקרה זה נועזת ובעלת חזון ואמירה, ואפשר שהמקום ישתנה לגמרי ויכיל רק סמלים של העבר.

(2) האפשרות השנייה מתבססת על ראיית הרקמה העירונית כמערך מבני המורכב מאבני בניין בגדלים שונים ומשולב באתרי השימור. בגישה זו, המרקם הבסיסי 'מחולל' את האזור, סופג לתוכו עם הזמן רבדים נוספים של התערבות, המשקפת את הלך הרוח של זמן היווצרותה. גישה זו תושתת על מדיניות כוללת לשימור ולפיתוח בשילוב עם מדיניות תכנון. גישה זו יכולה לאפשר הסרה של רבדים היסטוריים וארכיאולוגיים באופן מקומי, רק עד למינון שאינו פורם את המערך המבני או פוגע בעושרו.

(3) האפשרות השלישית היא מזיגה של השתיים הראשונות. היא מתבססת על הבנה עמוקה של העיר, שתייצר דרוג מבני, הכולל חלוקה לאזורים, מתחמים וכו'. החלוקה תהווה בסיס להתאמה של הגישות לטיפול ליחידות העירוניות, תוך בחינה מתמדת של התמונה הכללית.

(4) האפשרות הרביעית עוד לא נחזתה, והיא יכולה להיוולד מתוך תהליך עבודה ומחויבות למקום, ואפשר שיסתבר לבסוף שהיא המתאימה ביותר.

 

תחום השימור של רשות העתיקות פועל כיום ביפו לאור העולה מבחינת מאפייני העיר ובהתבסס על הניסיון המצטבר שלו בטיפול בערים היסטוריות. לתחום שימור קיימות כמה אפשרויות פעולה ביפו. קיימת אפשרות לשמר רק אתרים שמוגדרים כשרידים ארכיאולוגיים (קדומים לשנת 1700 לסה"נ), והרי זה יעשה ממילא. ולחילופין קיימת אפשרות לחולל תהליך שימור כולל ורחב יותר. ניתן להעזר בניסיון המגוון שהצטבר במהלך הפעילות של תחום שימור בערים עכו וירושלים. תחום שימור פועל בפיקוח בשטח ההכרזה. פעילותו כוללת בדיקת תכניות, דרישה לתעוד ומתן ייעוץ מקצועי. המשך הפעילות תהיה בתחום התכנון, בהתאם למשאבים ועל פי הצרכים וההתפתחות של יפו.


מאמרים נוספים ...