שריד המדרגות מתחת לרחבת השער המשולש, שמימי הורדוס רשימה זו מוקדשת לסקירת השרידים המתייחסים לתקופה הקדם הרודיאנית ועד לחורבן של שנת 70, שהתגלו בחפירות החדשות שנערכו מדרום להר הבית. החפירות נערכו בשני שטחים: שטח אחד בסמוך לשער חולדה המזרחי (השער המשולש) ושטח נוסף ליד הפינה הדרומית מזרחית של הר הבית. על פי רוב מדובר בחפירות - המשך לחפירות של  המשלחת הארכיאולוגית בראשותם של בנימין מזר ומאיר בן דב.

מכלול של כלי כלי מימי הבית הראשון ותקופת הבית השני   בחזיתו של השער המשולש מצויה רחבה מרוצפת לוחות אבן גדולים, שחלקה מקורי - מימיו של הורדוס וחלקה משוחזר, שנחשפה על ידי המשלחת הקודמת. בחפירתנו הוסרו אבני הרצוף המשוחזרים והושלמה חפירתו של השטח שלפני הפתח המערבי מבין שלושת הפתחים של השער המשולש. בחפירה עלו שרידים מארבעה שלבים ארכיטקטוניים: שלב 1 – התקופה החשמונאית -  לשלב זה משתייך מקווה הטוהרה הגדול שנחשף בעבר. רוב שטחו של המקווה ורחבת הכניסה אליו חצובים במפלס, שמתחת לרחבת הכניסה אל השער, ואילו פינתו הצפונית של המקווה חצובה מתחת לכותל הדרומי של הר הבית. המקווה הוא מטיפוס המקוואות בעלי פתח כפול, המופרד על ידי אומנת סלע. השלמת החפירה לפני פתח המקווה הראתה כי גרם המדרגות של המסדרון חולק לשניים באמצעות מחיצת סלע, שנמשכה לכל אורכו. שלב 2 – התקופה החשמונאית - מתחת לאבני הרצוף המשוחזרים, ממול לשני הפתחים המזרחיים של השער, נמצאה שכבה של מילויי אבנים ועפר. משהוסרו מילויים אלה נחשפו שרידיו של גרם מדרגות, שחלקו חצוב וחלקו בנוי, שממנו שרדו שלוש מדרגות בלבד. שולייו המערביים  של גרם המדרגות, תחומים בחציבה, שצירה דרום מערב – צפון מזרח, כלומר באלכסון ביחס לציר של הר הבית  (דרום צפון). בניקוי של נקודת המגע שבין הכותל  ההרודיאני לחציבה האלכסונית נמצא שהיא ממשיכה גם מתחת לאבני הסף של השער (מתחת לפתח המערבי של השער המשולש ). לפיכך ברור, שחציבה זו , כמו גם גרם המדרגות הנתחם בה, קדומים למבנה השער ההרודיאני.

ימי הורדוס  – שלב זה מייצג את זמן בנייתו של מתחם הר הבית על ידי הורדוס. בתכניתו של המתחם נקבע שער כניסה במקום שבו נמצא כיום השער המשולש. מהשער המקורי שרדו האבן התחתונה של מזוזת השער המערבית,שלה פרופיל מחוטב, חלק מסף הכניסה וכן ארבעה מלוחות הריצוף של הרחבה שבחזית השער. צורתו ותכניתו של השער שמימי הורדוס אינם מוכרים לנו כיום. במהלך פירוקו של קיר מהמבנה הביזאנטי, הסמוך לשער, נתגלה שבר של אבן מזוזה, שחיטובה זהה לאבן ההרודיאנית שבמזוזת השער המקורית.

חללים חצובים מדרום לשער המשולש - במרחק של כ 7.2 מטר  - 7.5 מטר מדרום לשער המשולש נחשפו שני חללים גדולים החצובים בשלמותם בסלע (חלל א' – המזרחי, חלל ב' – המערבי). חללים אלה נחשפו ברובם על ידי המשלחת שקדמה לנו. שני החללים ממוקמים במקביל לכותל הדרומי של מתחם הר הבית מלפני השער עצמו. ממערב להם, בשטח שבין השער המשולש לשער הכפול, מצויה מערכת נוספת של חדרים חצובים, הממוקמים אף הם במקביל לכותל הדרומי.  בתוך החללים החצובים לפני השער המשולש ניכרים מספר שלבי שימוש תוספות - בנייה וחציבה, המאוחרים לחציבתם של הקמרונות עצמם. תוספות - בנייה אלה מתוארכים לתקופה הביזאנטית והאומיית. בדרום נתחמים החללים החצובים בקיר סלע ישר, שנוטה מעט כלפי צפון ואנו משערים שגם הוא התקמר מעט בדומה לחלקו העליון של קיר הסלע 666, שממולו. קיר זה נהרס בשלב שימוש מאוחר , וזאת בין היתר כתוצאה מהתקנתה של תעלת ניקוז גדולה (תעלה 1), שחלקה התחתון חצוב בסלע וחלקה העליון בנוי. התעלה מתוארכת לתקופה הביזאנטית. ראשיתה מתחת למתחם הר הבית ומשם היא מתפתלת עד בסמוך לשער הכפול. במהלכה היא גם בנויה לרוחבם החללים החצובים שמלפני השער המשולש. אל חלל א'  יורד ממזרח גרם של חמש מדרגות, החצובות לכל רוחבו, והן תופסות כמחצית משטחו של חלל א'. ברצפתם של החללים נותרו גושי סלע שחציבתם לא תמה, כנראה פעולה שנעשתה בשלב מאוחר לאחר שאלה יצאו מכלל שימושם המקורי. על קירות הסלע של החללים שרד טיח הידראולי עבה שצבעו אפור, האופייני לטיח של ימי הבית השני, ובחלקו העליון של הקיר הצפוני הקמור, נחצבו גומות קטנות. במהלך עבודות השחזור פורק קטע מתעלה 1, הבנוי בתוך החללים, ונחפרו מצבורי שפכים שלא נחפרו קודם.  בחפירתם נמצאו חרסים רבים , המתוארכים רובם ככולם לשלהי ימי הבית השני. בנוסף נתגלו מעט פרטי בנייה מעוטרים וממצא אחר, הכולל  חותם עשוי מאבן גיר ועליו חריטות של דגמים גיאומטריים או צמחיים, שאינם ברורים דיים.

בתקופה האומיית, עם בנייתם של המבנים הגדולים שלמרגלות הר הבית, יצאו החללים החצובים משימוש ובתוכם נבנו קירותיו של המבנה האומיי המסומן כבניין  V . קירו המזרחי של בניין (615) אורכו מצפון לדרום  כ 81 מטר. בעבודתנו פורק הקטע הצפוני מהקיר, זה שהיה בנוי לרוחבם של החללים החצובים כדי לאפשר את שחזור גרם המדרגות המונומנטאלי מימי הבית השני. התברר כי בבנייתו שולבו פרטי בנייה קדומים. ברובם אלה אבנים הרודיאניות שנאספו מתוך אבני המפולת של המתחם ההרודיאני.  בין היתר נמצאו חוליות של עמודים, ופרטי בנייה מעוטרים. פרטי הבנייה האלה מצטרפים לכמות הגדולה של האבנים המעוטרות שנמצאו בחפירות שקדמו לנו.  לדעתנו, יש לקשור בין מכלול האבנים האלה למבנה הסטיו המלכותי שהיה בנוי בחלקו הדרומי של מתחם הר הבית. נראה, כי במהלך הריסתו של מתחם הר - הבית ההרודיאני על ידי הרומאים, נהרס גם מבנה הסטיו המלכותי, ואבניו הושלכו אל מחוץ למתחם .

בחלקו הדרומי של קיר 615 נעשתה עבודת שימור. במהלך עבודה זו  התגלה שבר של אפריז דורי גדול עשוי אבן גיר קשה (מלכה), משולב בבנייה חוזרת בפינה הדרומית מזרחית של הבניין האומיי הV. על פי מידותיו המרשימות, ברור שהאפריז שולב במקורו במערכת הקורות של במבנה ציבורי גדול מימי הבית השני .

סדרת הקמרונות שלאורך הכותל הדרומי – לאורכו של הכותל הדרומי של הר הבית , בקטע שבין שער חולדה המשולש ועד בסמוך לפינה הדרומית מזרחית של הר הבית משוחזר רחוב מונומנטאלי משופע, ובודאי מדורג, שירד מזרחה. יסודותיו התגלו לראשונה על ידי משלחת מזר.  הרחוב מהווה חלק ממפעל הבנייה של מתחם הר הבית ההרודיאני. אורכו של הרחוב כשמונים מטר, וממנו נחשפו יסודותיהם של 18 קמרונות, שקירותיהם שימשו כתשתית שתמכה ברחוב שנמשך מעליהם. קירות הקמרונות חצובים בסלע או בנויים באבן, והם ניצבים לכותל הדרומית של מתחם הר הבית. הקמרונות עצמן, נמצאו הרוסים, אך עקבותיהם שרדו בצורה של כתמים כהים קשותים על גבי נדבכי הכותל ההרודיאני, שנמצא סדוק ופגוע בתחום הקמרון.  זוהי עדות נאמנה לשריפה העזה שפרצה בחללי הקמרונות ופגעה בקירות המתחם בעת אירועי החורבן של שנת 70 לפסה"נ.  נראה שחללי הקמרונות שמתחת לרחוב המדורג שימשו כחדרים בעלי רצפה מפולסת, ובקירות נחצבו גומחות, שחלקן היה מטויח לשימושים שונים. בחללי הקמרונות שמספרם  13, 14, אף נמצאו שרידים של רצפת טיח. דומה שחללים אלה שימשו כחנויות או כמחסנים ומובן מאליו שהיו להם פתחים שנפתחו לדרום, כנראה אל רחוב שעבר במקביל להם. רחוב משוער זה עדיין לא נתגלה בחפירות. סדרת הכתמים הכהים הקשותים, שעל הכותל הדרומי המעידה על טור הקמרונות נמשכת מזרחה, והיא מסתיימת במרחק של כ10 מטר מלפני הפינה הדרומית מזרחית של הר הבית. בנקודה זו חפרנו ארבעה ריבועים במטרה לעמוד על אופיים של הקמרונות האחרונים בסדרה.  כאן נחשפו שרידיהם של שני הקמרונות המזרחיים (מס 17 ו 18). בשלב זה של המחקר עדיין אין בידנו את התשובה לשאלה מה הייתה צורתו של הרחוב המשוער בקצהו המזרחי ביותר. והאם החללים שמתחת למפלס הרחוב שימשו לתכלית נוספת – מחסנים או חנויות.

במהלך חפירתם של חללים 17 ו 18 , חשפנו עוד שישה נדבכים מהכותל ההרודיאני, ממפלס פני השטח  ועד למפלס הסלע שעליו הם נבנו. בגלל הסלע המשופע בנקודה זו נחצבה בסלע תעלת יסוד צרה וארוכה, שלתוכה הונחו האבנים הענקיות, והרווח שנותר מולא ביציקה של מלט אפור ואבנים. בין האבנים שנותרו כעדות לחורבן של שנת 70מצאנו גם מספר  שברים של אבנים מעוטרות. אבנים אלה דומות לאבנים המעוטרות שנמצאו בחפירה שליד השער המשולש. ראוי לציין כי בניגוד למצב שנחשף למרגלות הר הבית ממערב , שם נחשפו מאות אבני מפולת לאורך הרחוב שלמרגלות המתחם,  באזור זה  מצאנו רק מספר מועט של אבני המפולת. מאחר שגם באזור זה פורקו קירותיו של הר הבית ובאופן יסודי למדי,  יש להסיק כי חלק ניכר מהאבנים שפורקו כאן נלקחו לשימוש חוזר. מכאן למשל, היה נוח וקל יותר לגרור אבני בנייה לתוך הר הבית וזאת בגלל הפרשי גובה קטנים יחסית בין פנים הר הבית לאזור שמחוצה לו, לעומת הפרשי המפלס הגדולים ברחוב שליד "קשת רובינסון". במילויים גם נמצאו חרסים רבים. חרסים אלה מתוארכים בעיקר לימי הבית השני אך נמצאו גם   חרסים מימי הבית הראשון ואף חרסים בודדים מתקופת הברונזה הקדומה. בנוסף לאלה נתגלו מטבעות ברונזה  המתוארכות לשלהי ימי הבית השני ומכלול עשיר של כלי אבן. ראוי לציין שבמילויים גם נמצאה כמות גדולה ביחס של פסולת סיתות של אבן ביטומנית שחורה. אבן זו שמקורה באזור מדבר יהודה ששימשה לעשיית כלים, שולחנות, שיבוצי רצפה ועוד.

שרידים מהתקופה הקדם - הרודיאנית ליד הפינה הדרומית מזרחית של הר הבית -  בחפירה ליד הפינה הדרומית מזרחית של מתחם הר הבית נתגלו שרידים המרמזים על אופיו של המקום קודם לבנייתו של מתחם הר הבית בימיו של הורדוס. יש לזכור כי הכותל הדרומי של הר הבית הקדם הרודיאני השתרע במרחק – מה צפונה יותר, וכי השטח שממנו דרומה היה מבונה עם בתי מגורים ומעברים בניהם.  בהם גם אותם שרידים שנתגלו מתחת לרחב הכניסה שמול השער המשולש ואשר נזכרו לעיל. בעטייה של הרחבתו של מתחם הר הבית לדרום נהרסו  שרידי המבנים והמתקנים החצובים שהיו בשטח שמדרום להר הבית החשמונאי.

תקופת הברזל ג' -  במרחק של כ 8 מ' מדרום להר הבית ההרודיאני (ליד חללי הקמרונות ההרודיאניים שמספרם 14, 15) נתגלו שרידי בנייה וממצאים משלהי תקופת הברזל.  שרידים  אלה כוללים שני מתקנים חפורים ומטויחים בטיח שצבעו בג', ובניהן רצפת גיר כתות המונחת על גבי מצע של אדמה מהודקת. בצידה המערבי ניגשת רצפת הגיר  אל שריד של קיר הבנוי באבני גוויל. על גבי הרצפה נתגלו שברים של כלי חרס וסביבם שרידי עץ שרוף. בין הכלים נמצאו קערה וחלק מקנקן שידיתו נושאת טביעת ורדה האופייניים למאה הו' לפסה"נ. חרסים נוספים מתקופת הברזל נתגלו גם מתוך מילויי העפר שמילאו את החללים האטומית שמתחת לקמרונות 16 ו 17. אופיים של השרידים מתקופת הברזל אינו ברור אך חשיבותם רבה בהיותם שרידי הבנייה היחידים מתקופת הבית הראשון, המוכרים לנו,  שנתגלו בסמוך לכותלי המתחם ההרודיאני.

שרידים מהתקופה החשמונאית -  מתקופה זו שרד חלקו התחתון של מקווה טהרה החצוב בסלע. חלקו העליון של המקווה, כמו גם שרידי מבנים שהיו בסמוך לו, נהרס בעטיה של הבנייה  ההרודיאנית .  המקווה נחצב בציר התואם את הטופוגרפיה הטבעית של שלוחת הר המוריה . כלומר, בציר דרום מזרח – צפון מערב, שהוא ציר אלכסוני בהשוואה לציר הבנייה של מתחם הר הבית. מקווה זה מצטרף לקבוצה של מקוואות טהרה החצובים בהתאמה לטופוגרפיה הטבעית של שלוחת הר המוריה ולא בהתאמה לציר הבנייה החד של מתחם הר הבית. מקווה נוסף כזה הוא זה שנמצאה מתחת לרחבת הכניסה אל השער המשולש ושנזכר לעיל.

לדעתנו , מאחר שהטופוגרפיה באזור זה השתפלה מצפון מערב לדרום מזרח, לכיוון הקדרון, נחצבו ונבנו המבנים השונים, שנבנו קודם לבניית המתחם ההרודיאני,  ביחס לטופוגרפיה זו. כאלה הם -  שרידי המבנים הברזליים שנחשפו באזור העופל וכן קבוצה גדולה של מקוואות מהתקופה החשמונאית. ברשימה זו ציינו את המקווה שנחשף למרגלות השער המשולש וכן את שרידי המקווה שנחשף ליד הקמרון ה 14 בשורת הקמרונות. לדעתנו האורינטציה השונה של מקוואות אלה ביחס לזה של הר הבית ההרודיאני היא עדות חשוב בקביעת זמנם. כלומר, אותם מקוואות, החצובים בציר דרום מזרח – צפון מערב, קדומים לדעתנו  לימיו של הורדוס, ואילו אלה מבין המקוואות החצובים בציר החד, מצפון לדרום (ושכמותם נתגלו אחדים בחפירות המשלחת שקדמה לנו), ובהתאמה לציר של מתחם הר הבית הם מקוואות מזמנו של הורדוס ואילך.