אתרים, חפירות וממצאים

צפת
המצודה בצפת

המוסד: רשות העתיקות


רשימת החופרים:

עמנואל דמתי

חיים ברבה

כשהאתר של צפת עלה על במת ההיסטוריה, במאה הא' לסה"נ, לאור הכתוב אצל יוסף בן מתתיהו, כבר התאפיין אופיו הביצורי, שמתבטא גם במגדל-מבצר מהתקופה הערבית הקדומה ובמצודות מהתקופות הצלבנית והממלוכית. בתקופה הצלבנית ניכרת התפתחות גדולה בת כמה שלבי בניה שנמשכה כ200- שנה, בהתאם להתפתחויות הפוליטיות והצבאיות.
על פי Paul Deschamps, מצודת צפת הייתה שיא הבניה  בשנת 1240 ויצירת המופת של הארכיטקטורה הצבאית במאה היג' לסה"נ בארץ הקודש. תפקידו ההגנתי של האתר משתקף באופן ברור עד אמצע המאה היט'.


מצודת צפת, שהתקיימה למעלה מ800- שנה (1837-1102 לסה"נ) חרבה סופית ברעש אדמה ולא שוקמה יותר. לצערנו, רעידות אדמה, התמוטטויות גדולות ושוד אבנים שיטתי, לא הותירו שרידים שנותרו עומדים על תלם. מצב זה לא הקל על עבודת הסוקרים שפקדו את צפת, אחד אחר השני, מאז רובינסון ועד ויקטור גרן והסקר הבריטי (1875-1838).


החברה הממשלתית לתיירות, רשות העתיקות, עירית צפת והקרן הקיימת לישראל, מממנים למעלה משנה פרוייקט מחקר, חפירה ושימור בחלק הדרומי של המצודה.
על פי ממצאי החפירה, ניתן כבר לזהות בניה משלוש תקופות: צלבנית, ממלוכית ועות'מאנית. לאור חלוקה זו, מזוהה החומה הפנימית כצלבנית, מכלול השער הצמוד לחומה כממלוכי ושרידי בניה אחרים כעות'מאנים.


חזרה לרשימת החפירות






עתיקות
חדשות ארכיאולוגיות
מבצע לסטודנטים
אודות מפת האתר הגן הארכיאולוגי ירושלים אגודת הידידים של רשות העתיקות שימור המורשת הבנויה חדשות ארכיאולוגיות באינטרנט
Customized by teti-tu  Website, texts and photos © Israel Antiquities Authority