הקבר היהודאי שהתפתח במהלך תקופת הברזל ב', והגיע לשיא תפוצתו במאות ח'-ז' לפנה"ס, זכה למחקרים רבים, שעסקו בטיפולוגיה ובכרונולוגיה שלו, במקורותיו הסגנוניים, ובמידה מסויימת גם בהיבטיו החברתיים. השאלה מדוע התפתחה צורת קבורה חדשה זו, שהיתה שונה בתכלית השינוי משיטת הקבורה שהיתה נהוגה ביהודה וישראל משך מאות שנים, לא זכתה לדיונים רבים.


בהרצאה זו בכוונתי לדון בקבר היהודאי, ולהציע מספר הסברים לחשיבותו ולפריחתו במחצית השניה של תקופת הברזל. מדובר בצורת קבורה שהעבירה במקביל מסרים המלמדים על מעמד חברתי ועושר מחד, ועל המשכיות משפחתית רב-דורית מאידך. הבנת תפקידו החברתי של הקבר, לאור השינויים החברתיים שהתחוללו ביהודה במהלך תקופת המלוכה, עשויה להסביר את הגורמים לעלייתה של צורת קבורה זו, והפיכתה לדומיננטית.