משקולות האבן האופייניות למאה השנים האחרונות של תקופת הבית השני כמעט שלא נחקרו. כותב שורות אלה מכין בימים אלה מחקר מקיף על סוג זה של ממצא, ועל השלכותיו השונות.
עד לעת הזו נאסף מידע מפורט על כ 500 משקולות אבן. מתוך אלה הסתיים לפי שעה המחקר על 168 משקולות אבן שנחשפו בחפירות של נ' אביגד ברובע היהודי בירושלים, והוא יתפרסם במלואו בכרך השלישי של דוחות החפירה של הרובע היהודי, שיצא לאור במהלך השנה הקרובה.
מתוך קבוצה גדולה זו של משקולות אבן רק פריטים ספורים מקורם באתרים שמחוץ לתחומה של ירושלים. אלה כוללים משקולת אחת מגמלא, אחת מעין-גדי, אחת מעין פשחה, שתי משקולות מקומראן, עשר משקולות ממצדה (מן היישוב הסיקריי, שבוודאי הביאם מירושלים), אחת מרמת הנדיב, ואולי עוד פריט או שניים מאתרי השפלה. הרוב המכריע של המשקולות הוא מירושלים!
תפרושת זו מצביעה על תופעה ירושלמית מובהקת ביותר. זו תפרושת מצומצמת בהרבה מזו של גלוסקמאות האבן, מקוואות הטוהרה או כלי האבן לסוגיהם, שהפכו לסממנים מובהקים המשמשים לזיהוי היישוב היהודי בתקופה האמורה. תפרושת זו מצביעה אפוא שסוג זה של ממצא: משקולות אבן, מיוחד לירושלים. מאחר שעיקר ייחודה של ירושלים בתקופה האמורה היה כעיר המקדש, אליו התקשרו אספקטים שונים של פולחן ומנהגים, אין מנוס מלקשור את המשקולות לעניין זה.
ההרצאה תדון גם בתפרושת השונה של משקולות האבן באיזורים שונים בתוך העיר (בתי מגורים, איזורים ציבוריים, מזבלה), ויוצעו הצעות להבנת סוגיה זו.