בשנים 2004 ו 2005 נתחדשו החפירות הארכיאולוגיות ממזרח לשער הורדוס בירושלים. החפירות בעונות אלו התרכזו בחלק המזרחי של החפירות (שטח A) - ושטחו הורחב לדרום עד כדי 450 מ"ר.
 
במהלך החפירות נחשפו שרידים מרשימים החל מסוף תקופת הברזל ועד לימינו. שרידים אלה שופכים אור נוסף על אודות התפתחותה של הטופוגרפיה העירונית של ירושלים באזור הזה. ראשיתו של הבינוי העירוני באזור כבר בשלהי תקופת הבית השני , אז נוסד במקום רובע מגורים חדש המוכר בשמו ביזיתא או העיר החדשה. סיפור יסודו של רובע זה מוזכר בתיאוריו של  יוסף בן מתתיהו.  נראה, שמאז ועד לימינו נכלל האזור הזה של ירושלים כחלק אינטגראלי של העיר הבנויה.
 
שרידים חשובים שנתגלו בחפירותינו מלמדים על  התפתחותו של מערך ביצורי-העיר באזור הזה. חשובים במיוחד הם שרידי החומות מהתקופה המוסלמית הקדומה. אלו הם שרידי בנייה מקוטעים, שנתגלו מתחת לחומת העיר העתיקה. קטעים אלה בנויים באבנים מהוקצעות בגסות, והם מצטרפים לקטעי קירות נוספים שנתגלו בעבר בשטח C. נראה שאלו הם שרידי הביצור הקדומים ביותר בשטח הזה של ירושלים. אם כך הוא הרי שיש בידנו נתון המלמד על הכללתו של האזור הצפוני מזרחי בתוך העיר המוקפת בחומה. קו חומה זה המשיך לשמש גם את מבצרי העיר בתקופות הבאות.
 
בשלב זה של המחקר קשה לנו להכריע בכל הנוגע לזמנו המדויק של הביצור הזה. אך נראה שניתן לקשרו לבניית הביצורים על ידי השליטים המוסלמים הראשונים של העיר וייתכן שכבר החל מהתקופה האומיית.