Israel Antiquities Authority

חיפוש בספריה

רשות העתיקות Israel Antiquities Authority

מי אנחנו

חפירות ארכיאולוגיות

מתנדבים

רישוי, בניה ואגרות

מגילות מדבר יהודה

אספנים

כנסים וימי עיון

דוברות

מכרזים

מאגר ספקים

ארכיון

הצהרת נגישות

צור קשר

אתרים נוספים

חדשות ארכיאולוגיות
עתיקות - המהדורה המקוונת
אתר הסקר הארכיאולוגי של ישראל
מינהל שימור
הארכיון המדעי

הספרייה המקוונת של מגילות מדבר יהודה ע"ש ליאון לוי

אגודת הידידים של רשות העתיקות
פסיפס לוד
הגן הארכיאולוגי בירושלים
אתר פרוייקט יפו
אתר ועדת ערר לפי חוק העתיקות

לחפור בעזרת GIS = בחינה מחודשת של חפירות עבר בעזרת מתודולוגיה של ניתוח מרחבי של אתרים עירוניים מתקופת הברזל II

נטלי מסיקה

הרצאה זו מבוססת על תוצאות המחקר של עבודת הד"ר שהגשתי: "ניתוח מרחבי של אתרים עירוניים בתקופת הברזל II בא"י", בהנחייתם של פרופ' זאב הרצוג ופרופ' יובל פורטוגלי מאוניברסיטת ת"א. בעבודתי בחנתי מגוון היבטים תיאורטיים, מתודולוגיים ואמפיריים במספר אתרים נבחרים המשקפים את מצבן של ממלכות ישראל ויהודה במאה הח' לפני סה"נ, וזאת באמצעות ניתוח מרחבי תוך-אתרי ((Intra site Spatial Analysis, וניתוח מרחבי בין–אתרי (Inter site Spatial Analysis)[1].

בחלק הראשון של ההרצאה אציג את תוצאות הניתוח התוך –אתרי של שלושה ישובים נבחרים שנחפרו במחצית הראשונה של המאה ה- 20, שהמאפיין הבולט שלהם הוא חשיפה רחבת היקף של הממצא הארכיטקטוני. אתרים אלה כוללים את מגדו ( הדוחות של למון ושיפטון 1939, לאוד 1948 , פינקלשטיין, אוסישקין והלפרן 2000), תל בית מרסים (הדוח של אולברייט 1932, 1938, 1943) ואת תל א-נצבה (הדוח של מקראון 1947, ומפלר 1948).

העיבוד המחודש של תוצאות החפירה באתרים הללו נעשה ע"י חלוקת הממצאים עפ"י מידת ניידותם בהמשך להצעתו של רפפורט (1989: 12):

א. מרכיבים קבועים= ארכיטקטורה,

ב. מרכיבים קבועים וקבועים למחצה = מתקנים, רחובות וחלקי ריהוט פנימי וחיצוני

ג. מרכיבים שאינם קבועים= ממצא קטן.

בשלב הראשון של העבודה מיינתי מחדש את הממצא הקטן הנייד על פי הזיהוי הקטלוגי שלו, סוג החומר שממנו נעשה, מידת יוקרה וזיהוי פונקציונאלי לפי פעילויות אפשריות. בשלב השני בחנתי את התכנון העירוני, סוגי הבניה, המתקנים והזיהוי הפונקציונאלי של המבנים. בשלב השלישי חיברתי בין הממצא הקטן הנייד, לבין היחידות הארכיטקטוניות הקבועות וזאת על מנת לסמן אזורי פעילות אפשריים בתוך המרחב העירוני הבנוי. הפעילויות שבהן בחרתי להתמקד כוללות 7 נושאים עיקריים: הכנת מזון, אחסונו וצריכתו, פעילות מנהלה וכלכלה, שימוש בחפצים אישיים וקוסמטיקה, שימוש בחפצי פולחן ואמנות פיגורטיבית, ייצור תעשייתי (טקסטילים/ קרמיקה/ ייצור כלים/ עיבוד תוצרת חקלאית), שימוש בכלי נשק ו/ או עבודה ושימוש בכלי נגינה. נושאים אלה נלקחו מתוך השוואות אנתרופולוגיות לחברות מסורתיות (למשל: דויאו 1993 וקנט 1989).

הזיהוי של אזורי פעילויות נעשה ע"י חיבור בין המרכיבים הקבועים, המתקנים והמרכיבים הניידים. לדוגמה: פעילות מנהלה זוהתה במידה גבוהה מאד של ודאות במקרים שבהם נמצאו חפצי מנהלה (כמו חותמות וחרפושיות), בתוך מבנים מונומנטליים מאופיינים מבחינת סגנונם, גודלם ופריטים ארכיטקטוניים יוצאי דופן, עם מתקנים פונקציונאליים סמוכים המעידים על שליטה ריכוזית (כמו ממגורות ומחסנים).

בתום הדיון על כל אתר בנפרד הועלו שלוש שאלות מרכזיות: שאלה ראשונה - מהי מידת המתאם בין הזיהוי הפונקציונאלי של המבנים לסוג הממצאים שהתגלו בהם, שאלה שניה - האם ניתן להצביע על קיומו של ריבוד חברתי על סמך פיזור חפצי היוקרה ושאלה אחרונה – מה ניתן להסיק מתוך הניתוח המרחבי, על תנאיי ההשתמרות של הממצאים ואופן תיעודם בדוחות החפירה.

בחלק השני של ההרצאה אציג כיצד ניתן להשתמש במתודולוגיה של הניתוח הבין- אתרי על מנת לבחון את המדרג של האתרים הללו בתוך המארג הכולל של הישובים בישראל ויהודה במאה הח' לפני סה"נ וביחס לפוטנציאל קשרי הגומלין שלהם עם שתי הבירות.

ביבליוגרפיה נבחרת:

Daviau, M.M., 1993. Houses and their Furnishings in Bronze Age Palestine: Domestic Activity Area and Artifact Distribution in the Middle and Late Bronze Ages. Sheffield.

Rapoport, A. 1989. Systems of Activities and Systems of Settings. In: Kent S. (ed.), Domestic Architecture and the Use of Space. Cambridge: 9-20.

[1][1] התוכנות שבהם השתמשתי בעבודתי כוללות: תוכנות לעיבוד נתונים של מייקרוסופט – אקסל ואקסס, תוכנת אוטוקד לעיבוד גרפי מחודש של תוכניות החפירה וממ"ג - GIS- Geographic Information System), של .MapInfo

מאמרים נוספים ...