באתרים מהתקופה  הרומית בארץ ישראל התגלה חומר עץ רב. בעבודה זו נכללו רק פריטים שניתן לזהותם כחפצים, או חלקי עץ של רהיטים ופריטים שעליהם זוהו סימני עיבוד מכאניים. בסה"כ נכללו בעבודה זו 532 פריטים. כל החפצים התגלו באתרים בנגב ובמדבר יהודה, שם תנאי ההשתמרות של העץ היו טובים יותר מאשר בשאר חלקי הארץ.
 
כמות החפצים שהתגלו המגוון הרחב שלהם וכן הפיזור הזהה כמעט של הטיפוסים השונים במרבית האתרים, מעיד כי המכלול הזה, גם אם הנו חלקי, הוא מאפיין את השימוש בעץ בבית, בעבודה ובכל מערכות החיים בתקופה הרומית. סביר להניח כי מכלול זהה היה בשימוש גם באתרים במרכז הארץ ורק בשל תנאי ההשתמרות הגרועים שם הם לא השתמרו.
 
מכלול החפצים המגוון נחלק לעשרים וארבע קבוצות לפי צורתם והשימוש בהם. בולטים בכמותם הם כלי השולחן (קערות) וכלי האחסון (קופסאות מזוות וקופסאות גליליות), מסרקים ומשקולות פלך שכמותם אפשרה לקיים דיון טיפולוגי וכרונולוגי.  המסקנות שעלו מבחינת החפצים הם קיומם של יחסי גומלין והשראה בין חומרי הגלם לדוגמא חיקוי בעץ של כלי חרס מטיפוס טרה סיגילטה, ומעבר של טכנולוגיה מחומר לחומר כגון חריטת כלי אבן וליטוש וגימור של כלי זכוכית על מחרטה שהועתקה מחרושת העץ. בחלק הטכנולוגי של העבודה נדונו העץ שהיה בשימוש בתקופה הרומית ומקורותיו והוצגו חידושים המיוחדים לתקופה הרומית אשר היוו אז פריצת דרך טכנולוגית ושימשו עד המהפכה התעשייתית וגם לאחריה בקרב חרשים מסורתיים. בחידושים אלה ראוי לציין את
 
1.              הופעת הסדן הגבוה, התרוממות החרש על רגליו וההשלכות של שינוי זה.
2.               שינויים במבנה הכלים המעידים על כיוון עבודה בדחיפה, לדוגמא המסור והמקצועה.
3.               המצאת כלים חדשים כגון המקצועה ומסור המסגרת המבוסס על עקרון המתיחה.
4.               שיפור ביצועי המחרטה באמצעות שיפורים במתקני האחיזה וההנעה של העובד.
 
במסגרת העבודה שוחזר בית מלאכה על הכלים המכונות והמתקנים שהיו בו, כמו כן נלמדה תורת העבודה והמבנים ההנדסיים העיקריים שהיו בשימוש ושוחזרו טכניקות העבודה, סדר הפעולות ותהליכי הייצור בכל תחומי חרושת העץ.