במערת הקבורה הכלקוליתית בפקיעין נתגלו מאות חרוזים. כ-190 מהם היו חרוזים לבנים קטנים בקוטר של 2-4 מ"מ ובגובה של 1-3 מ"מ. ניתוח הממצא בעזרת מיקרוסקופ אלקטרוני SEM ובדיקת XRD העלה שהחרוזים מכילים סיליקון ומגנזיום עם שרידים של נחושת וברזל. החרוזים עשויים ממינרל בשם אנסטטיט, המכיל בעיקר מגנזיום. חרוזים אלה נעשו על ידי יצירת עיסה מסטאטיט (טאלק), עיצוב החרוזים ושריפתם בטמפרטורה גבוהה. כתוצאה מהשריפה השתנה המינרל סטאטיט שהוא חומר רך לאנסטטיט, שהוא חומר קשה. מסתבר, שחרוזים מאתרים רבים בתקופה הכלקוליתית, המתוארים כפאיאנס, עשויים למעשה מאנסטטיט. חרוזים מטיפוס זה מופיעים באתרים אחרים באותה תקופה במצרים, במסופוטמיה ואף בעמק האינדוס. נעשה נסיון לשחזר את מקורו של חומר הגלם, מאחר וסטאטיט הינו חומר גלם שאינו קיים בארץ ישראל, וגם את מקורה של הטכנולוגיה ושיטות הייצור.