עבודה זו מציגה את המחקר הארכיאוזואולוגי שנערך על שרידי בעלי החיים מתקופת הברזל הקדומה בשטח D2 מערב בתל דור. מגוון החי שהתגלה וניתוח מעמיק של העצמות מאיר היבטים לגבי זהותם של התושבים, קשרי מסחר שהונהגו בתקופה, ממשק חיות הבית, ציד חיות בר ודייג. הרכב העצמות ופיזורן בשטח הנחקר, מלמדים גם על תפקודו של שטח D2 באתר.
 
מכלול העצמות מכיל 2478 חלקי שלד של יונקים, דגים, עופות, זוחלים, רכיכות וסרטנים. מבין היונקים (NISP=1874) מהווים הצאן והבקר את מיני החי העיקריים (73% ו- 23% בהתאמה). שאר מיני היונקים (4%) כוללים מינים מן הבר: צבי ארץ ישראלי (Gazella gazella), יחמור פרסי (Dama mesoptamica), אייל אדום (Cervus elaphus), בהמות (Hippopotamus amphibius), שועל מצוי (Vulpes vulpes) וחזיר בר (Sus scrofa). התפלגות גילאי הצאן והבקר מצביעה על ייצוג גבוה של פרטים בוגרים (כ -90% מעל גיל 24 חודשים). התפלגות חלקי השלד של מינים אלו, העידה על ייצוג הולם של כל חלקי הגוף. שרידי הצאן והבקר הכילו שכיחות גבוהה של סימני חיתוך (כ- 15%) ושכיחות נמוכה של סימני שריפה (כ- 3%).
 
מבין 370 שרידי הדגים, שזוהו נמצא ייצוג רב של דגים מיובאים ממצרים (52% - נסיכת הנילוס ושפמנון מצרי). יתרת שלל הדייג כוללת דגים מן הים התיכון (ספרוס, דקר, נצרן, מוסר וקיפון) ודגים שמקורם במקווי מים מתוקים (אמנון ושפמנון מצוי). חלק מעצמות נסיכת הנילוס, הכילו סימני חיתוך המעידים על חיתוך וייבוש הדג. מכלול העצמות מכיל גם שמונה מיני עופות (בעיקר עופות מים שניצודו בסביבת האתר), שני מיני זוחלים (צב יבשה מצוי, צב רך) ו-11 מיני רכיכות.
 
הרכב חיות המשק, התפלגות הגילאים ושכיחות חלקי השלד מעידים כי כלכלת דור בתקופת הברזל הקדומה התבססה בעיקר על ניצול מוצרים משניים מחיות משק (חלב, צמר ו/או כוח עבודה). העדר חזירים בדור, בהשוואה לאתרים פלשתיים מהתקופה, מחזק את ההנחה כי אנשי דור היו מקבוצה אתנית אחרת וייתכן ויש לקשור את יושבי דור של תקופת הברזל הקדומה עם הפניקים. שכיחותם הגבוהה של שרידי דגים מיובאים מצביעה על קשרי מסחר בין דור לבין מצרים. מנתון זה עולה כי ייתכן ושטח D2 מערב שימש לאחסון הדגים.