הרכב הצבעים והשימוש בהם בעיטור החדרים השונים של הארמון השלישי אשר בנה המלך הורדוס ביריחו, בסוף המאה הראשונה לפסה"נ, שונים מהמקובל באתרים הרודיאנים אחרים. מההשוואה הסגנונית של העיטורים הללו עם מקבילים להם בזמן, בארץ ובאיטליה, נראה שהאומנים שפעלו ביריחו בשירותו של הורדוס אימצו את מגמות העיטור החדשות של ימי אוגוסטוס, כדי להסדיר את היחסים בין חדרים במכלול הארמון וכדי ליצור הבחנה הירַרְכית ביניהם, על-פי מעמד החדרים. תוצאות המחקר מרמזות שמאחורי תכנית העיצוב של המבנה מסתתרים מניעים נוספים, מעבר לבחירות האסתטיות. ייתכן שהורדוס פעל משיקולים פוליטיים אישיים בבחירת הפרוגרמה האומנותית של המבנה ושהעטורים נשאו גם משמעות מדינית.