קמרון צולב מקופל בנוי למעשה כקמרון צולב רגיל, אך במקום הצלעות של קמרון זה הוא מתאפיין במשולשים פריזמטיים דמויי-מניפה המקופלים פנימה. נקודת המרכז של הקמרון היא מתומן שאליו מתרכזים משולשים אלו. הקמרון הצולב המקופל הופיע לראשונה בירושלים במדרסה-חנקה של האמיר טנכז (1329-1328). לאחר שנבנה במדרסה זו הוא נעשה שכיח ומופיע כמעט בכל מבנה בעל חשיבות בירושלים. בקהיר הקמרון הצולב המקופל התחיל להופיע בסוף המאה הארבע עשרה והפך שכיח במאה החמש עשרה.
במחקר אמנות האסלאם טרם נחקר באופן מעמיק מקורו של הקמרון הצולב המקופל. ברצוני להציע כי עיצובו נולד במזרח אנטוליה מתוך מפגש בין האדריכלות הסלג'וקית האיראנית שהתאפיינה בבנייה בלבנים עם האדריכלות האנטולית הנוצרית שהתבססה על אבן. נראה כי המקור לקמרונות הממלוכיים בירושלים היה באדריכלות האנטולית המוסלמית שכן הוא רווח בה החל מהרבע הראשון של המאה השלוש עשרה.