בחפירות בירושלים נתגלו ממצאים אשר ניתן אולי לקשרם עם פולחן, פולחן שהתקיים לצד המקדש. להלן נציין ממצאים אלה ונציג כמה שאלות שהם מעוררים.
בחפירות שילה בעיר דוד, בשטח E בשכבה 14, נתגלו מתקנים עשויים טין ולצידם 2 קובעות חרס. שילה הגדיר חלק זה בחפירה כפינת פולחן . לפרק זמן זה שייך גם שבר כן שעליו דמות, שנתגלה בשטח G ונדון בעבר ע"י פרחיה בק. הכן שייך לקבוצה של כנים מעוטרים הידועים בעיקר מאתרים בצפון הארץ כמגידו ותענך. שבר של כן דומה (ללא דמוית) נתגלה בשטח E. מעל "פינת הפולחן" של שכבה 14 הוצבו בשכבה 12 מספר אבנים על צידן הצר – מצבות (?). על גבי רצפת הטיח שנגשה למצבות נתגלה כן עם חלונות . בקרבת מקום נתגלו מספר רב של צלמיות. האם לפנינו שמירה של מסורת פולחן? בחלקו התחתון של חתך A בחפירות קניון, בתחתית המצוק שעליו עוברת "חומת קניון-שילה", מצויות מערות ובחזיתן מבנים. באחד החדרים הצמוד למצוק נתגלו 2 מונוליטים שקניון פירשה כמצבות. פירוש זה נדחה בידי סטינר ופרנקן. במערה סמוכה – מערה 1 נתגלתה כמות גדולה של כלי חרס ומספר רב של צלמיות שנדונו על ידי חוקרים רבים ( קניון, הולידי, פרנקן, סטינר , אשל, פרג, מוריי ואחרים) רובם קושרים את המספר הרב של הצלמיות עם פולחן שהתרחש במקום או בקרבתו . שברים של מספר גדול של כנים עם חלונות המעוטרים בצבע נתגלו במילויים בקרבת המגדל הישראלי בחפירות הרובע היהודי. אם נקבל את שחזור השער שהציע אביגד, יתכן שלפנינו עדות לפינת פולחן בצד שער העיר, דוגמת אלו שנתגלו בדן , בבית ציידה ובאתרים נוספים. צלמיות חרס נמצאו אמנם בכל מבני המגורים בירושלים של תקופת הברזל, אולם במקרים שנזכרו לעיל מספרן רב במיוחד. כני החרס אינם מופיעים במספר רב כמו הצלמיות אבל אף הם פזורים במבני המגורים. רק הופעתם בכמות גדולה או לצד מאפיינים נוספים של פולחן עשוייה לרמז על מציאותה של פינה פולחנית במקום. האם יש בממצא עדות ל"2 רמות" של פולחן : ביתי ומשפחתי? האם פולחן זה פסק בשלבים האחרונים של ממלכת יהודה? הממצא הביתי ממשיך להופיע גם בשלבים אלה. פרג הציעה לראות בכני האבן שנתגלו בחדר השרוף שבשטח G של חפירות שילה מזבחות . יתכן שיש בממצא ממדייבה לאשר הצעה זו.
בחפירות שילה בעיר דוד, בשטח E בשכבה 14, נתגלו מתקנים עשויים טין ולצידם 2 קובעות חרס. שילה הגדיר חלק זה בחפירה כפינת פולחן . לפרק זמן זה שייך גם שבר כן שעליו דמות, שנתגלה בשטח G ונדון בעבר ע"י פרחיה בק. הכן שייך לקבוצה של כנים מעוטרים הידועים בעיקר מאתרים בצפון הארץ כמגידו ותענך. שבר של כן דומה (ללא דמוית) נתגלה בשטח E.
מעל "פינת הפולחן" של שכבה 14 הוצבו בשכבה 12 מספר אבנים על צידן הצר – מצבות (?). על גבי רצפת הטיח שנגשה למצבות נתגלה כן עם חלונות . בקרבת מקום נתגלו מספר רב של צלמיות. האם לפנינו שמירה של מסורת פולחן?
בחלקו התחתון של חתך A בחפירות קניון, בתחתית המצוק שעליו עוברת "חומת קניון-שילה", מצויות מערות ובחזיתן מבנים. באחד החדרים הצמוד למצוק נתגלו 2 מונוליטים שקניון פירשה כמצבות. פירוש זה נדחה בידי סטינר ופרנקן. במערה סמוכה – מערה 1 נתגלתה כמות גדולה של כלי חרס ומספר רב של צלמיות שנדונו על ידי חוקרים רבים ( קניון, הולידי, פרנקן, סטינר , אשל, פרג, מוריי ואחרים) רובם קושרים את המספר הרב של הצלמיות עם פולחן שהתרחש במקום או בקרבתו .
שברים של מספר גדול של כנים עם חלונות המעוטרים בצבע נתגלו במילויים בקרבת המגדל הישראלי בחפירות הרובע היהודי. אם נקבל את שחזור השער שהציע אביגד, יתכן שלפנינו עדות לפינת פולחן בצד שער העיר, דוגמת אלו שנתגלו בדן , בבית ציידה ובאתרים נוספים.
צלמיות חרס נמצאו אמנם בכל מבני המגורים בירושלים של תקופת הברזל, אולם במקרים שנזכרו לעיל מספרן רב במיוחד. כני החרס אינם מופיעים במספר רב כמו הצלמיות אבל אף הם פזורים במבני המגורים. רק הופעתם בכמות גדולה או לצד מאפיינים נוספים של פולחן עשוייה לרמז על מציאותה של פינה פולחנית במקום. האם יש בממצא עדות ל"2 רמות" של פולחן : ביתי ומשפחתי?
האם פולחן זה פסק בשלבים האחרונים של ממלכת יהודה? הממצא הביתי ממשיך להופיע גם בשלבים אלה.
פרג הציעה לראות בכני האבן שנתגלו בחדר השרוף שבשטח G של חפירות שילה מזבחות . יתכן שיש בממצא ממדייבה לאשר הצעה זו.