לפי טענה מקובלת בתורת הגבולות, עד לתקופה המודרנית לא היה קיים גבול קווי. הגבול היה תמיד שטח סְפַר, רצועה שרוחבה היה תלוי במידת הרצון והיכולת של השלטון לאכוף בה את חוקיו.
 
ההרצאה תבחן הנחה זו לאור שני מונחים הלקוחים מתורת הגבולות: 'גבול' (border או boundary) ו'סְפַר' (frontier) המשקפים שתי שיטות הפרדה טריטוריאלית נבדלות מבחינה כמותית ומבחינה מהותית.
 
הבחינה הכמותית מתייחסת ל'עובי הקו'. 'גבול' הוא קו המפריד בין מרחבים גאוגרפיים. לעומת זאת, למרחב הסְפר אופי דו-ממדי, ורוחבו תלוי ביכולת המרכז לשלוט בו. הוא עשוי להגיע לקילומטרים אחדים, והוא מפריד בין ישויות פוליטיות (political frontier), או שהוא אזור המשתרע מעבר לתחום המיושב (settlement frontier).
 
מבחינה מהותית, ההבדל בין המושגים נעוץ בתפיסת ההפרדה הטריטוריאלית. 'גבול' חל על התחומים המוגבלים פנימה. הוא קשור להסכמים, מייצב ומרסן את התנהגות היושבים משני צדדיו. מושג הגבול מבטא תפיסת עולם המכירה בקיומם של מרכזי שלטון נוספים, תפיסת עולם 'רב-מרכזית'. לעומת זאת, מושג ה'סְפַר' משקף חלוקת שטח בעלת אוריינטציה חיצונית ודינמית, 'תהליך יותר מאזור'. מושג זה קשור לרוב עם תביעות בעלוּת על שטחים חיצוניים ויש לו זיקה לתפיסת עולם צנטרליסטית, חד-מרכזית המבחינה בין מרכז מסודר ותרבותי ובין שוליו הכאוטיים ותושביהם הברבריים.
 
עדויות ספרותיות מן המזרח הקדום מוכיחות את קיומן של תפיסות עולם חד מרכזיות ורב-מרכזיות, ובהתאם לכך, חלוקות שטח המתאימות להגדרה של 'סְפַר' לצד חלוקות המתאימות להגדרה 'גבול' בעת העתיקה. גם בתיאורי הארץ המקראיים ניתן להצביע על כתובים המשקפים גבול וכרוכים בתפיסה פוליטית רב-מרכזית לצד כתובים המשקפים סְפַר ותפיסה פוליטית חד-מרכזית.
 
לאור עדויות טקסטואליות אלה מן המזרח הקדום ומן המקרא אין תוקף לגישה הרואה בגבולות תופעה מודרנית בלעדית ויש לבחון כל חלוקה טריטוריאלית לגופה, לפי הגדרתה, תפקידיה ומהותה.