המשלחת האמריקנית חפרה במגידו מקדשים מתקופות הברונזה הקדומה והמאוחרת. המקדשים הקדומים תוארכו לתקופת הברונזה הקדומה 1ב'. מעליהם נחשף מקדש 4040 מתקופת הברונזה הקדומה 3. בראשונה, מקדש זה נבנה כמקדש יחיד, אחר כך הורחב לשלושה מקדשים תאומים ולבסוף חזר להיות מקדש יחיד. מעל מקדש 4040 נחשף ריכוז מצבות שהוגדר על ידי החופרים כשכבה XII. מעליו נחשפו משטחי אבנים דחוסות שחלקם התחתון נגע בראשי הקירות של השלב המאוחר ביותר במקדש 4040 והם התרוממו מעליו לגובה ניכר. מעל משטחי האבנים הדחוסות נמצאו שלושה מקדשים זה מעל זה. המקדשים נמצאו כמעט בשלמותם. שרידי קיר שנמצאו מעליהם מעלים את האפשרות שמעל שלושת המקדשים היה אף מקדש רביעי וממנו שרד רק הקיר הדרומי.
מאז חפירתם ופרסומם בשנת 1948, היו מקדשי מגידו ספר חידות. מכל החידות וסימני השאלה, בחרתי לדון בשלוש שאלות: א) מה אירע למקדשי הברונזה התיכונה במגידו? ובמשתמע ממנה - ב) מתי נבנו מקדשי המגדל 2048 מתקופת הברונזה המאוחרת? ג) מתי אלה יצאו משימוש? הראשון שהתייחס לשאלות הנוגעות למקדשים במגידו היה ג'"א רייט שהציע לייחס את ראשיתו של מקדש המגדל 2048 לשכבה X (סוף תקופת הברונזה התיכונה וראשית תקופת הברונזה המאוחרת). קלר אפשטיין הציעה להקדים את זמנם של מקדשי המגדל לשכבה XII (הברונזה התיכונה ב'). דונאייבסקי וקמפינסקי ערכו ניתוח קפדני של המידע, כמו גם חפירה מצומצמת במקדש 4040 וסביבתו וניקוי חתכים שנשארו מחפירותיו של לאוד. לדעתם, כמו רייט, מקדש המגדל הקדום נבנה בשכבה X ועמד בראשו של מסד אבנים מוגבה. לדעתי, משטחי האבנים הדחוסות לא היו מסד אבן מוגבה אלא ההפך הגמור מכך- שרידי בור גדול וממולא באבנים שהונחו בצפיפות רבה. בור זה נכרה עד לראשי קירות מקדש 4040 מתקופת הברונזה הקדומה 3, אחר כך מולא באבנים בשכבות אופקיות צפופות. ראשו של מילוי האבנים בתוך הבור מגיע ליסודות מקדש 2048 ולמבנים בסביבתו מתקופת הברונזה המאוחרת 2ב' ומכאן שהמקדש נבנה ישירות על ראש מפלסי האבנים בתקופה זו. מסקנות אלה מעלות שאלות רבות, הן תיאולוגיות והן סטרטיגרפיות וכרונולוגיות. האם כריית בור היסוד ומילויו באבנים הרסו מקדש/ים מתקופת הברונזה התיכונה ומראשית תקופת הברונזה המאוחרת? כנראה שכן, אחרת קשה להבין כיצד נמשך הרצף הפולחני בשטח בהפסקה כה ארוכה בין סוף תקופת הברונזה הקדומה (מקדש 4040) ועד לתקופת אל עמרנה (שכבה VIII). אם כן, האם נעשה הדבר מסיבות הנדסיות? או דתיות? מתי התרחשו הבנייה וההרס ומה הייתה אחריתם של מקדשי המגדל? האם הבנת הסטרטיגרפיה עשויה לסייע במתן תשובות לשאלות אלה?
מאז חפירתם ופרסומם בשנת 1948, היו מקדשי מגידו ספר חידות. מכל החידות וסימני השאלה, בחרתי לדון בשלוש שאלות: א) מה אירע למקדשי הברונזה התיכונה במגידו? ובמשתמע ממנה - ב) מתי נבנו מקדשי המגדל 2048 מתקופת הברונזה המאוחרת? ג) מתי אלה יצאו משימוש?
הראשון שהתייחס לשאלות הנוגעות למקדשים במגידו היה ג'"א רייט שהציע לייחס את ראשיתו של מקדש המגדל 2048 לשכבה X (סוף תקופת הברונזה התיכונה וראשית תקופת הברונזה המאוחרת). קלר אפשטיין הציעה להקדים את זמנם של מקדשי המגדל לשכבה XII (הברונזה התיכונה ב'). דונאייבסקי וקמפינסקי ערכו ניתוח קפדני של המידע, כמו גם חפירה מצומצמת במקדש 4040 וסביבתו וניקוי חתכים שנשארו מחפירותיו של לאוד. לדעתם, כמו רייט, מקדש המגדל הקדום נבנה בשכבה X ועמד בראשו של מסד אבנים מוגבה.
לדעתי, משטחי האבנים הדחוסות לא היו מסד אבן מוגבה אלא ההפך הגמור מכך- שרידי בור גדול וממולא באבנים שהונחו בצפיפות רבה. בור זה נכרה עד לראשי קירות מקדש 4040 מתקופת הברונזה הקדומה 3, אחר כך מולא באבנים בשכבות אופקיות צפופות. ראשו של מילוי האבנים בתוך הבור מגיע ליסודות מקדש 2048 ולמבנים בסביבתו מתקופת הברונזה המאוחרת 2ב' ומכאן שהמקדש נבנה ישירות על ראש מפלסי האבנים בתקופה זו.
מסקנות אלה מעלות שאלות רבות, הן תיאולוגיות והן סטרטיגרפיות וכרונולוגיות. האם כריית בור היסוד ומילויו באבנים הרסו מקדש/ים מתקופת הברונזה התיכונה ומראשית תקופת הברונזה המאוחרת? כנראה שכן, אחרת קשה להבין כיצד נמשך הרצף הפולחני בשטח בהפסקה כה ארוכה בין סוף תקופת הברונזה הקדומה (מקדש 4040) ועד לתקופת אל עמרנה (שכבה VIII). אם כן, האם נעשה הדבר מסיבות הנדסיות? או דתיות? מתי התרחשו הבנייה וההרס ומה הייתה אחריתם של מקדשי המגדל? האם הבנת הסטרטיגרפיה עשויה לסייע במתן תשובות לשאלות אלה?
בניית המקדש האחרון בשכבה VI (בשכבות IV-V לא נבנו מקדשים נוספים בשטח זה) מעידה על רציפות תרבותית שנמשכה משכבה VIII לשכבה VIIa ואף לשכבה VI. מי היו תושבי מגידו בשכבה VI? לפי הרציפות של המקדשים והפולחן, הם היו צאצאיהם הישירים של תושבי העיר הכנענים משכבות VIII - VIIa וממשיכי המסורת הדתית של מקדשי המגדל. אם כך הדבר, הארמון, השער והמקדש האחרון משכבה VI במגידו מתוארכים למאה ה-11 לפסה"נ והם מעידים כי במגידו הייתה רציפות תרבותית כנענית עד למאה זו.