פרוייקט וואי ריבר לשימור המורשת הוא תוצאה ישירה של מפגש וואי ריבר שהתקיים באוקטובר 1998 בין ראש הממשלה הישראלית בנימין נתניהו, ראש הרשות הפלסטינית יאסר ערפאת והנשיא האמריקני ביל קלינטון. מפגש זה הניב תרומות מגורמים שונים בסך 10 מיליון דולר שהוקצו לטובת פרוייקטים משותפים בין ישראלים ופלשתינאים.
פרופ' אן קילברו, פרופ' רחל חכלילי ופרופ' מינה עברון מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת פנסילבניה, יחד עם ד"ר עדל יחיא מהאגודה הפלשתינאית למורשת תרבותית הציעו את נושא השימור וההצגה לקהל של אתרי עתיקות החשובים הן לישראלים והן לפלשתינאים. ההצעה התקבלה, כמו גם הצעות נוספות, והפרוייקט החל לקרום עור וגידים לקראת שנת 2000, בשיתוף עם רשות העתיקות.
התוכנית המקורית הייתה לבצע סדנאות עבודה משותפות לשני צוותים שיעבדו יחדיו בכל אחד מצדי המתרס, במטרה להראות מורשת משותפת לפלשתינאים וליהודים. האתרים שהוצעו לעבודה במסגרת הפרוייקט היו שלושה: בית אל וגבעון המקראיות בצד הפלשתינאי ועכו בצד הישראלי. פריצתה של האינתיפאדה השנייה הובילה לשינוי בתוכניות העבודה שהפכו לבלתי ריאליות מכיוון שהקבוצות לא יכלו להיפגש. התוכנית החדשה הייתה שכל אחת מהקבוצות תעבוד עם הקהילות המקומיות ותבצע תיעוד של ההיסטוריה שבעל-פה.
הקבוצות החלו לעבוד בשנת 2001 ונעזרו בסבלנות רבה במשך תשעה חודשים עד ששתי הקבוצות יכלו להיפגש אחת עם השנייה.
הצוות הפלשתינאי החל את עבודתו בשני הכפרים בית-אין ואל-ג'יב, בעוד הצוות הישראלי החל את עבודתו בעכו העתיקה. הנחו אותנו נאמנה בעבודתנו בעיר העתיקה אינג' יעקב שפר שניהל באותו זמן את תחום שימור ברשות העתיקות ומר יוסי ברויידא ז"ל שניהל את תחום שימור בעכו והיה מקושר, ידוע ואהוב על הבריות בעכו. במהלך השנים 2001- 2005 חקרנו את מורשתה של עכו במספר תחומים: מבני הציבור מבנים מקודשים מבני מגורים פרטיים מהתקופה העות'מאנית.
בעבודתנו הכרנו את הקהילות השונות, ראיינו את ראשיהן, מכובדים מהקהילות ושאבנו מידע וסיפורי-עם על ההיסטוריה של הקהילות, המבנים שלהן וחיי השיתוף בעיר. בנוסף לכך בוצעה סריקה ושימור של הארכיון של עכו מתקופת המנדט הבריטי על-ידי גב' סילביה קרפיוקו מרשות העתיקות וכיום החומר נגיש לקהל במוזיאון רוקפלר. בימים אלה עמלות פרופ' קילברו ואנוכי על תערוכה במוזיאון הכט שבה יוצגו ממצאים מחפירות עכו ויפורסם החומר שהופק במהלך פרוייקט זה.