העיר העתיקה של עכו הוכרה על ידי אונסק"ו (2001) כעיר מורשת תרבות בקנה מידה עולמי.

משרד פיקוח של תחום שימור ברשות העתיקות פועל בעכו מתוקף חוק העתיקות החל משנת 1994. תחום השימור בעכו משמש כגורם מפקח, מייעץ ושותף לקבלת ההחלטות בתהליכי השימור והפיתוח בעיר העתיקה, במטרה להגן על המורשת הבנויה בעכו העתיקה ולפעול למען שיקומה.

עובדי המשרד מלווים את התכנון, בודקים את התכניות השונות ומלווים את הפרויקטים בפועל בזמן הביצוע. כמו כן אחראים עובדי המשרד על ניהול שוטף של ועדת שימור מקצועית לבחינת התכניות וגיבוש עמדתה כתנאי לדיון בועדת הבניה המקומית.

רוב מבני המגורים והמונומנטים נמצאים בבעלות ובניהול מוסדות המדינה כך שכיום מרבית העבודה השוטפת הינה מול מנהל מקרקעי ישראל, החברה לפיתוח עכו, עמידר, עיריית עכו ויזמי תיירות חיצוניים; ואולם הרצאה זאת תתמקד בפן הנוסף בעבודת המשרד - המפגש עם דיירי העיר העתיקה - אוכלוסיה ערבית המורכבת ברובה מדיירים מוגנים ומאופיינת כמעמד חברתי- כלכלי נמוך.

כאן, בניגוד לנהלי העבודה המוסדרים מול המוסדות הממלכתיים, האתגר הוא ראשית ביצירת דיאלוג, מאחר ולעיתים קרובות קיים ניכור מצד התושבים, לצד התנהלות ממושכת בת עשרות שנים של בנייה ללא אישורים ובניגוד לחוק. לזאת יש להוסיף את תוספת המחיר של חומרים ועבודה במבנים עתיקים לעומת המבנים המודרניים.

הצרכים המהותיים העיקריים של אוכלוסיית עכו העתיקה הינם הגדלת הדירות של המשפחות מרובות הנפשות, הכנסת חדרי שירותים ומערכות מודרניות למבנים העתיקים, התמודדות עם חללים ופתחים אופייניים גדולים במיוחד, עם גרמי מדרגות גבוהים ובלתי נוחים, תחזוקה מורכבת לאלמנטים השונים וכו'.

אחת הדרכים לבניית הדיאלוג הינה טיפוח של קבוצת מתכננים מקומיים כדי שיהוו גורם מקצועי מתווך לשיתוף פעולה.
כך, כדי שניתן יהיה להיענות ככל האפשר לצרכי התושבים ללא (או במינימום) פגיעה בערכי המבנים, יש צורך בבניית אמון, יצירתיות תכנונית ובחינה מתמדת של תועלת מול נזק- על מה ניתן או לא ניתן להתפשר ועד כמה.