הרובע נחלק לשני גושים עיקריים המופרדים על ידי רחוב (יש להדגיש כי התכנית משקפת רק את אשר נחפר והיקפו המלא של הרובע אינו ידוע). בחלק העליון נחשפו מספר מבנים, שהמרכזי בהם הוא בית-בד (5X5 מ'). בית הבד השתמר במצב טוב למדי, ונמצאו בו מעצרה רבועה יוצאת דופן, אבן ריסוק, משטח כבישה (שעיבודו כנראה לא הסתיים) ושש משקולות בזלת. כל הרצפות ומשטחי העבודה מטויחים, כמו גם בורות אחדים לאיסוף השמן ולאגירת הזיתים טרם ריסוקם. בית הבד פעל בשיטת הקורה והמשקולות. בסמוך לבית הבד נחשפו עצמותיהם של סוס בוגר וסייח – ממצאים יוצאי דופן. מאחר ונמצאו בתנוחת שכיבה על רצפתו של חדר, יש להניח כי מתו ונקברו על ידי מפולת של קיר הבניין. אין הדבר ודאי, אך ייתכן שהסוס הבוגר שימש לסיבוב מתקן הריסוק של בית הבד. לאחר ההרס החלקי ברובע מגורים זה יצא בית הבד מכלל שימוש, מתקניו נאטמו וקירות חדשים חילקו את הבניין לחדרי מגורים.
על פסגת הרכס בשטח זה נחפר מבנה (7X7 מ') בן שלשה חדרים, שרק יסודותיו השתמרו (במקור שטח D, שצורף בהמשך לשטח B). מכל בתי העיר הייתה התצפית מבית זה היפה ביותר וניתן להשקיף ממנו הן אל נחל דליות והן אל נחל גמלא. בית זה כונה בפי גוטמן 'בית המוכתר', בהנחה שרק אדם בעל מעמד יכול היה לבנות במקום מובחר כזה.
בגוש המבנים התחתון שבשטח B נחשפו מספר חדרי מגורים, ביניהם מטבח שבו נמצאו מספר כלים שלמים, סירים ותנור וכן מקווה טוהרה גדול ומשוכלל, שעשוי היה לשמש מקווה ציבורי. המקווה עצמו נמצא בתוך חדר והוא בעל מתאר סגלגל, שקוטרו 2 מ' ועומקו כ-3 מ'. הירידה אליו בגרם בן שמונה מדרגות המתעקלות לאורך הקיר, ובתחתיתו מדרגה רחבה במיוחד, בדומה למקווה שליד בית הכנסת (להלן). לצד המדרגות מעקה. המתקן כולו מטויח במספר שכבות של טיח הידראולי מעולה. בדומה לבית הבד, גם המקווה יצא מכלל שימוש בשלב המאוחר של הבניה במקום, ומכך שנמצאו על קרקעיתו ששה קנקנים שלמים, יתכן ששימש אז כמחסן לקנקנים. ההרס והבנייה מחדש גרמו לשינויים שאינם מאפשרים לזהות את כל מערכת כניסת המים למקווה, גם אין לדעת אם כלל 'אוצר' למים טהורים. לצד המקווה, מופרדת ממנו על ידי רצפה מטויחת, נחשפה אמבטיה בנויה ומטויחת ששימשה מן הסתם לרחצה לפני הטבילה במקווה. באמבטיה חור לניקוז המים. מידותיה וצורתה של האמבטיה דומים בכל לאמבטיות שבימינו. בכניסה לחדר ישנו אזור המרוצף באבני בזלת ומתחתיו תעלה מקורה, שהמשכה נחשף מחוץ לחדר, והיא שימשה לניקוז עודפי המים. בהמשך המדרון כלפי מטה, בין קבוצות מבנים אחרים, נחשף מקווה טוהרה נוסף, קטן במידותיו, ששימש בית פרטי.
השוואת הבניינים בשטח זה לאלה שבשטחים האחרים מלמדת על טכניקות הבנייה בתקופה החשמונאית, שעדיין לא היו מפותחות כמו אלה שבמאה הא' לסה"נ. כפי שצוין לעיל, מתיישבי התקופה החשמונאית עשו בשטח זה שימוש נרחב בשרידי בניינים מתקופת הברונזה הקדומה. רב השימוש כאן באבני גוויל ופחות באבנים מהוקצעות, אבני גזית לא נמצאו כאן כלל. ההנחה היא שגם ברבעים המזרחיים, ליד החומה, החל היישוב כבר בתקופה זו, אלא ששם נבנו גם בתים חדשים יותר ואחרים עברו תיקונים במאה הא' לסה"נ. איכות הבנייה שם טובה בהרבה ונעשה שימוש נרחב באבנים מהוקצעות, בעיקר לבניית פינות ומזוזות לפתחים.
לאחרונה הצלחנו לאתר במקום אחד את ה'תפר' שבין הרובע החשמונאי לבין האזורים שמזרחה לו, אותם אזורים שנפגעו במרד. בשטח BA שנחפר בשנת 1998 נמצא תפר זה בדמות קיר יחיד (!) שממערב לו מצוי הרובע החשמונאי על ממצאיו הקדומים וממזרחו נחשף בניין שעל רצפתו נמצאה גם עדות ישירה למלחמה – מספר אבני בליסטרה וראשי חצים.