בחלקו התחתון בכתף, שממנו מתרחק ההר, מתמעט קושי השטח, אבל יושביה התקינו בו חפירות ועל ידי כך נעשה גם הוא קשה-גישה. (מלח’ ד:א:א)
במקביל לתוואי החומה, בצידה החיצון, ישנו שקע היורד פחות-או-יותר בקו ישר אל ערוץ נחל דליות. זהו מקום לא סביר להיווצרות ערוץ טבעי, מאחר ותחילתו אינה במקום הנמוך ביותר באוכף המחבר את רכס גמלא לרמה. קרוב לודאי שזהו 'החפיר' אליו מתייחס יוסף בן מתתיהו. החפיר לא נחפר בצורה שיטתית, פרט לחלקו הקרוב לחומה, אך התוואי נראה ברור בשטח עד היום. חלקו העליון של חפיר זה, במקום שהיינו מצפים שיחצה את האוכף כדי למנוע גישה לחומה, סתום במילוי בעומק שאינו ידוע. יתכן מאד שזו היא הסוללה עליה מעיד יוסף בן מתתיהו "ואספסיאנוס החל להקים את הסוללות מול כתף ההר, מול החלק המזרחי של הרכס" (מלח’ ד:א:ג). "ומאחר שהיו עוסקים בדבר ידיים מרובות כל כך, ושהיו רגילות במלאכה זו נגמרה עד מהרה הקמת הסוללות, והובאו המכונות" (מלח’ ד:א:ד).
נראה שהמשטח המפולס המתחיל למרגלות המגדל העגול ונמשך עד למצוקים שממזרח הוא חלק מסוללת עפר ששפכו הרומאים לגישור על החפיר. למרות ששטח זה לא נחפר באופן שיטתי, במהלך השנים בהן עמד במקום מחנה משלחת החפירות, נחשפו באקראי מספר אבני בליסטרה, מטבעות וחפצים אחרים. בין היתר נמצא במקום מטבע כסף של הקיסר נירון, שנטבע בסוריה לא לפני שנת 63 לסה"נ. סביר להניח כי היה שייך לאחד מחיילי הלגיון. מכל מקום, זה היה גם המקום היחיד בו יכול היה אספסיאנוס לבנות סוללה.