מן המגדל העגול שרד מעט מאד. בנקודת החיבור עם החומה נחשף כמחצית הנדבך התחתון המקיף בחצי עיגול גוש של בזלת טבעי, וכן חלקים משני נדבכים נוספים. לרגלי המגדל ובמניפת העיים על המדרון פזורות אבני בנייה רבות, שהדרדרו אחרי שהמגדל התמוטט וקרס תחתיו. המבקר היום רואה מגדל ששוחזר ברובו, אך גם מן המעט הנראה לעין עולים שלושה דברים ברורים:א. המגדל נבנה בבנייה יבשה בעיקר בשיטת 'הראשים'.ב. המגדל היה במקורו מבנה שלם ועצמאי, ללא קשר לחומה מימי המרד הניגשת אליו.ג. הנדבך התחתון הונח ישירות על סלע הגיר הרך והמתפורר, ללא תעלת יסוד וללא תשתית כלשהי. סעיפים א, ב, מרמזים על כך שהמגדל נבנה בתאריך מוקדם לחומה, כפי שנדון לעיל, ואילו סעיף ג' מביא אותנו אל קטע מדברי יוסף בן מתתיהו,שבמקרה הטוב נהוג היה להתייחס אליו כבלתי אמין:שלשה חיילים מן הלגיון החמישה עשר התגנבו חרש באשמורת הבוקר…והתחילו בחשאי לחתור [תחת המגדל]. החיילים הזיזו ועקרו חמש אבנים שהיו החזקות ביותר…ולאחר מכן התמוטט המגדל לפתע ברעש גדול ועמו נפלו הזקיפים שהיו עליו. (מלח’ ד:א:ט)
העדות הארכיאולוגית אינה יכולה לספק 'הוכחה ניצחת' לאפיזודה זו, ובכל זאת, העובדה שהמגדל נבנה בנייה יבשה ללא יסודות וכי מחציתו הצפונית חסרה לחלוטין מאפשרת את הקביעה כי פעילות כזו יכולה הייתה להתרחש.