קרוב ל-2000 אבני בליסטרה נחשפו בחפירות. בניגוד לראשי חצים, אשר חלקם לפחות נאסף לאחר הקרב (ראה בהמשך), מספר זה מציין בקירוב את הכמות המקורית ששימשה את הרומאים, למעט מה שעוד עשוי להמצא מפנים לחומה, שלא נחפרה לכל ארכה. רובם המכריע סותת מאבן בזלת, אך נמצאו גם חלוקי בזלת וחלוקי אבן גיר טבעיים, שלוקטו מן הסתם בערוץ נחל דליות. הריכוז הגדול ביותר היה אמנם באזור הפרצה העיקרית (בניין 1700, מס' 5 בתכנית), אך בכל מקום לאורך החומה נתגלו אבני בליסטרה. באולם בית הכנסת נמצאה כמות גדולה, עדות דרמטית להרעשה הכבדה. באולם נאספו 157 אבנים, סביב המגדל העגול כ-130, וכמאה סביב הפתח מעל מכלול בית הכנסת (מס' 2 בתכנית). בפנים החומה, בשטח M, למרגלות צמד המגדלים (מס' 10 בתכנית), בסמטה צרה (4019) הצמודה ישירות לחומה נמצאו מספר עשרות אבני בליסטרה. נראה שאבנים אלה נאספו בלילה על ידי המגינים בתוך העיר, רוכזו ליד החומה ושמשום לזריקה על התוקפים. לבליסטראות היה טווח יעיל של כ-350-450 מטרים. הקליעים המרוחקים ביותר נמצאו בשטחים S (3 אבנים) ו-R (2 אבנים), כ-300 מ' מערבה מן החומה. אבנים אלה היו בין הקטנות והקלות ביותר שנמצאו וכך יכלו להגיע באקראי גם לשטחים מרוחקים אלה. על סמך רוב ריכוזי אבני הבליסטרה בעיר, נראה שהמכונות עצמן הוצבו כ-300 מטרים מן החומה לכל היותר. יש להניח שהיו לבליסטראות מספר עמדות לאורך החומה, אך עקבותיהן לא נמצאו. בעת פריצת דרך השירות היורדת לאתר, נחשף בחתך הדרך מצבור גדול של כ-200 אבני בליסטרה כ-300 מ' מן החומה. למרות היותו גלוי לעין, הבחנו בו רק כעבור כשנתיים! ייתכן שמצבור זה היה צמוד לעמדת בליסטרה, אך ייתכן גם שהיה זה מקום ייצורם מאבני הבזלת המקומיות.
במקורות העתיקים מוזכרות הבליסטראות לעתים קרובות בהקשר למצור, כשלהן שלושה שימושים עיקריים: לקעקע את החומה, לתת חיפוי ארטילרי להתקדמות אילי הנגיחה ולתקוף קהל גדול של אנשים. בתארו את מצור יודפת מספר יוסף בן מתתיהו במדויק על כל אחד מהשימושים הללו (מלח' ג:ז:יט; ג:ז:כג). בשל ריכוז אבני הבליסטרה סמוך לחומה, נראה כי מטרת שימושם בגמלא מתייחס לשתי המטרות הראשונות.