מתוצאות החפירות עולה כי במחצית השנייה של המאה הו' לספירה מתחיל בהדרגתיות תהליך המאופיין תחילה בכך שהעיר חדלה מלהתפתח. מפרק זמן זה אין בידנו כתובות בנייה או עדויות אחרות לפיתוח אדריכלי כל שהוא שאינו קשור במבנים כנסייתיים, תהליך המגיע לשיאו בשלהי המאה ו' וראשית המאה ז' לספירה. מבני הציבור אינם מתוחזקים עתה כבראשונה ואט אט הם הולכים ונהרסים, חלקם ניטש ואף מפורק והבנייה הפרטית נמצאה חודרת לתחום הציבורי. בסטווי רחובות העמודים נבנו מבנים פרטיים דלים ורחובות העמודים המפוארים הוזנחו, כוסו בסחף והפכו לסמטאות. כל אלה מעידים על החלשות השלטון המרכזי, הן מנהל העיר והפרובינקיה והן מנהלה של הקיסרות הביזנטית. הכיבוש הפרסי אף כי לא נגע ישירות בעיר האיץ מן הסתם תהליכים הניכרים עתה היטב בכל תחומי  המרכז הציבורי.