במעגל מרוחק מעט יותר ממרכזה המסחרי של ביסאן נמצאו אזורי התעשייה של העיר שלצד המסחר האזורי משקפים גם תעשיה פורחת. המקורות הערביים המאוחרים, מהתקופות העבסית- והפאטימית מציינים את ביסאן כעיר קטנה, משופעת מים המפורסמת בעיקר בחורשות התמרים, אך מקורות אלה מתייחסים לתקופה שלאחר רעש האדמה ועל כן אינם משקפים את כלכלת העיר בתקופה האומאית. החל משנת 700 לספירה מוקמת בשולי התיאטרון ובתחומי האגורה תעשיית כלי חרס רחבת ממדים המניבה תוצרת רבה. בסמוך לפינתו הצפונית-מזרחית של התיאטרון ואף בתחומו נתגלה מכלול נרחב של מתקני תעשיית קדרות הכולל גם עשרה כבשני בית יוצר שתוצרתו מגוונת. סמוך לו בתחומי האגורה נמצא בית יוצר נוסף הכולל, מלבד שני מבנים גדולים שחדריהם נבנו בשתי קומות סביב חצר גדולה, גם מתקנים רבים ומספר רב של כבשנים. בחדרי אחד המבנים נמצאו כלים רבים שהמתינו לשיווקם. בחנויות המרכז המסחרי נמצאו רבים מהכלים שיוצרו בבתי יוצר אלה ושווקו לחנויות העיר. ממצא כלים מגוון מבתי היוצר של ביסאן שנמצא ברבים מאתרי האזור מעיד על היקפה ותפוצתה הרבה של תעשיה זו והמסחר בתוצרתה באזור כולו.