במהלך עבודות פיתוח לשם שיפור הנגישות ואופן ההצגה לקהל של אתרים בבקעת תמנע נחשפו בסמוך לאתר "הפטריה" (אתר 2 על פי מספורו של בנו רותנברג) ריכוזי אפר, סיגים ופסולת כבשנים. עקב כך נערכה במקום חפירת הצלה קצרה בחודשים נובמבר ודצמבר 2005, בניהולה של טלי גיני מרשות העתיקות ובהשתתפות כותבי שורות אלו, סוניה איטקיס מאוניברסיטת בן-גוריון, ארז בן-יוסף מהאוניברסיטה העברית, תלמידים מן המגמה לארכיאולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומתנדבים. החפירה מומנה בידי מחוז דרום של הקרן קיימת לישראל ובסיוע פארק תמנע. תודה מיוחדת ללבקו (מיכאל לביא), מנהל הפארק, לאבינועם אלון, מנהל מחוז דרום והר הנגב בקק"ל, וליורם חיימי, מנהל מחוז דרום והר הנגב ברשות העתיקות שסייעו בארגון החפירה.

במהלך העבודה נקבעו שני שטחי חפירה; אחד בראש הגבעה הצופה על אתר הפטריה מצפון, ושני במורדותיה, בסמיכות לשוליו הצפוניים של האתר. המחקר על ראש הגבעה החל במיפוי מגנטי (על ידי סוניה איטקיס) אשר הצביע על אזור עם מפל מגנטי חריג. האזור החריג נחפר, ובתוכו נחשף בור רדוד מלא באפר וסיגים. במקביל נפתחו שני ריבועי ביקורת ובהם נמצאה שכבה דקה של אפר וסיגים. בשטח שלמרגלות הגבעה נחפרו מספר ריבועים. בכולם נמצאה כמות רבה מאד של אפר, סיגים, שברי מגני צינורות מפוח (tuyeres), מספר כלי אבן, נחושת, שברי חרס וחרוזים. בנוסף נתגלו שרידי כבשן קטן (בשונה מכבשן הפקה) – שבו, קרוב לוודאי הותכה נחושת.

בדיקות פחמן 14 שבוצעו על ידי אליזבטה בוארטו (מאוניברסיטת בר-אילן ומכון ויצמן) לימדו כי הפעילות בשני השטחים שנחפרו התרחשה במחצית השנייה של תקופת הברונזה המאוחרת, בדומה לזמנו של אתר "הפטריה" (שנחפר ותוארך בזמנו על ידי רותנברג), אם כך ברור כי אזור החפירה שלנו נכלל בשטח הפעילות של אותו האתר. למרבה העניין הבדיקות הרדיומטריות הורו כי הפעילות בראש הגבעה קדמה בכמאה שנים לפעילות למרגלותיה. עובדה זו תואמת את אבחנתו של רותנברג כי באתר "הפטריה" היו מספר שלבי פעילות, ומראה שניתן לתארך כל אזור פעילות בנפרד ולמצוא מה הקדום ומה המאוחר ביניהם.
בבדיקות המטלורגיות שבוצעו על ידי סנה שלשטיין (מכון ויצמן) ושריאל שליו (אוניברסיטת חיפה ומכון ויצמן), אותרו שרידי נחושת, ברזל, מנגן ועופרת בסיגים ובאפר. השוואת הסיגים משני שטחי החפירה מצביעה על שונות טכנולוגית בפעילות המטלורגית בין האזורים השונים. בסיגים שנבדקו מראש הגבעה נותרה כמות פחותה של נחושת, עובדה העשויה להצביע על עיבוד מטלורגי שונה ויעיל יותר מזו שבוצע, כנראה מאוחר יותר, למרגלות הגבעה. אבחנה מעניינת נוספת היא כי באנליזות XRF של שרידי אפר באזורי הפעילות המטלורגית ניתן להבחין בחומרים שלא ניתן לאתר באנליזות של הסיגים. עובדה זו העשויה לעזור בהבנת שיטות העבודה הקדומות והיא תיבדק על ידנו בהמשך המחקר המתוכנן באזור.